כיצד לטרגט לברק - חלק שלישי ואחרון (שיבת המלך)

החלק הראשון כאן
החלק השני כאן


טוב כמו כל טרילוגיה טובה הפרק האחרון אמור לסגור את כל הקצוות בסיפור ולתת closure לסיפור המסגרת. העניין הוא שלא נשאר הרבה מה לספר הרוב כבר נכתב בשני החלקים הקודמים (החלק הראשון והחלק השני)

מה נשאר?
נשאר קצת לדבר על דמויים קשיחים. איזה דמויים מומלצים לטרגוט לברקים אילו אינם מומלצים מה נתן לי תוצאות ומה כשל והכי חשוב איך לעבוד עם הדמויים השונים לקבלת תוצאות.

אז נתחיל בזה שאני שונא לדבר על דמויים קשיחים!
הסיבה שאני שונא לדבר על דמויים קשיחים היא לא בגלל שאני לא משתמש בהם אלא בגלל שהדבר האחרון שאני רוצה והסיבה האחרונה שלמענה הבלוג הזה נכתב זה כדי שאתם, הקוראים, תרוצו לחנויות לקנות עוד דמוי ב 120 ש"ח. הבלוג נכתב כמידע חופשי לכל ללא שום מטרת רווח אישי מהפעלתו וכתיבתו, וההמלצות שלי בדרך כלל עוסקות בהכרת הים והדגה ולא המסע קניות של דמויים יפנים צבעוניים נוצצים במאות שקלים ובאמת שהייתי רוצה להשאירו כך.

אבל

ויש אבל

כל מי שמחשיב את עצמו דייג ז'רזור מחזיק קופסה אחת או יותר, קטנה או גדולה ובמקרים מסויימים ארגזים של דמויים בבית. רוב הדמויים מרגישים מים רק בגיגית השטיפה בסוף הדייג ואולי 10 דקות בחודש (בממוצע) במפגש ממש מקרי עם מי מלח בים התיכון. רכישות של דמויים מתבססות על שמועות מפה לאוזן על מקצוע מעולם הרבנות בכלל (שוחט) ואני ממש אשמח אם תפסיקו להשקיע כל כך הרבה כסף בניפוח התיק שלכם ותשקיעו חצי שעה ביום לניפוח השכל שלכם ונקודה טוב להתחיל היא במאמר פשוט של איך לבחור דמויים

אז אחרי הדיסקליימר הארוך את בטח כבר מבינים שאין לי אינטרס, אין לי שותפות בשום חנות או חברה או יבואן ולמען האמת את רוב הרכישות שלי אני עושה בחו"ל דרך המרשתת (אנטרנט בעברית). אני לא שולח אותכם לקנות שום דבר ואני מקווה מאוד שלא תקנו כלום אלא תשתמשו במה שכבר יש לכם בבית.

בגדול אני חסיד של הדמויים של (IMA) איימה, http://imalures.com/ ולכן אתחיל ב 3 המלצות לדמויים של החברה המצוינת הזו

הדמוי מספר אחד (חוץ מסיליקון ובומבט) לדייג של לברק (וגומבר) הוא לא אחר מאשר Ima Pugachev's Cobra

הדמוי הזה מגיע בשתי מידות 60 ו 90, במשקל 6 גרם ו 12 גרם בהתאמה. לדמוי הזה מרחק זריקה מכובד מאוד יחסית למשקלו כאשר הוא מוטל עם ציוד מתאים (ציוד מתאים זהו נושא ענק למאמר אחר שיפורסם בקרוב) יש לו שחיה ייחודית שמאוד מושכת את הלברק, כשמתפעלים אותו נכון כמובן.

בעבר הקדשתי זמן לכתוב על הדמוי הזה מאמר נפרד ותוכלו למצוא אותו כאן

אציין כי הדמוי של ה 6 גרם לא מתאים לים של מעל ל 40 ס"מ גלים ובמקרים כאלה אני שולף את ה 12 גרם שעובד יוצא מן הכלל בים של 40-60 ס"מ.

אז איך עובדים איתו, מאוד פשוט, כדי לטרגט לברק גלגול בינוני עד איטי שפיץ למטה וטוויצים עדינים של שפיץ המקל בלבד כדי לגרום לו לנוע ב S המפורסם של הקוברה מבלי לגרום לו לקפץ מעל המים. בכל 5-7 מטרים של איסוף חוט הפסקה, עצירה קלה ושוב גלגול איטי. במטרים האחרונים מהחוף אפשר כבר לראות בבירור אם יש לנו דג על הזנב של הדמוי וכן, אם זה לברק בטטה אז טוויצים עדינים כדי לגרות אותו לתקוף כמעט ללא גלגול (בדומה לתפעול הסיליקון)

וגם כאן, זה לא נגמר עד שלא נגמר, רק שמצאתם את הדמוי שלכם על החול ליד הרגליים שלכם זה נגמר, לא שנייה לפני.

את הדמוי הזה רכשתי לראשונה בתאילנד לפני כשנה לאחר שהומלץ על ידי אחד הגורואים השקטים בתחום, איתמר זלמן ילד הפלא הנהרייני ואני חייב לומר שזו בחירה מספר אחת לאי בודד כמובן עם סיליקון ובומבט, גפרורים מצ׳טה ברזנט מיטת שיזוף ומלון 5 כוכבים דלאקס. תפעול נכון של הדמוי הזה יביא תוצאות.

דמוי נוסף שעושה עבודה לא רעה בכלל הוא Ima Komomo הדמוי הזה בא במגוון יחסית רחב של גדלים ומשקלים אבל אני אתרכז במשפחה אחת של ה Komomo והיא ה Slim. אלו דמויים דקים וארוכים במידות של 90 ו 130 ובמשקלים של 6 גרם ו 12 גרם בהתאמה. הדמוי הזה צף אך היחס בים המשקל הסגולי של הדמוי לזה של המים קרוב מאוד ל 1 כלומר הוא מושהה עם נטייה לצוף. למי שזה נשנע כמו סינית אני יסביר את זה במילים פשוטות, כאשר אנחנו לוקחים חומר שהוא קלל ממשית ממשקל הסגולי של המים הוא נוטה לצוף מיד, קחו שעם או חתיכת עץ שימו במים ומיד הוא יעלה ויצוף על פני המים. אם ניקח חומר עם משקל סגולי גדול משמעותית מזה של המים לדוגמה, ברזל או עופרת הוא ישקע מיד. אם ניקח חומר עם משקל סגולי דומה לזה של המים (טיפה יותר קל) אז הנטייה תהיה לצוף אבל היא תהיה קצת יותר איטית מהשעם שעף למעלה וצף ברגע, לזה קוראים מושהה suspended (רוב הדברים האלו מוסברים במאמר על בחירת דמויים כאן). ובכל אופן, על הדמוי הזה כתב עידו מקבוצת הדייג בפייסבוק בעבר אותו תוכלו למצוא כאן

אז אני עובד איתו בטרגוט לברקים, זה הכי פשוט בעולם מהסיבה הפשוטה שהדמוי הזה עושה חצי עבודה בשחייה פשוטה מתחת לפני המים (20 עד 60 ס"מ) ובציפה האיטית בעצירות התכופות. אז כל מה שצירך לעשות לזרוק אותו מעבר ל KILL ZONE של הלברק לגלגל שפיץ למטה עד אשר הדמוי מגיע לעומקו המרבי (מספיק 3 מטר של גלגול בינוני) ואז עצירה של 2-3 שניות ובזמן העצירה טוויצים עדינים של שפיץ המקל תוך העלאת השפיץ מלמטה למצב מאוזן או טיפה יותר, כך החוט ישאר מתוח כל הזמן, אחרי העצירה שוב הבאת הדמוי לעומק המרבי. כך אני תפסתי לברקים עם הדמוי הזה למרות שעידו תיאר שיטה קצת אחרת.

הדמוי השלישי שייך לאותה משפחה, Ima Komomo II זה דמוי לעצלנים אמיתיים (כמוני) את התיאור שכתבתי בעבר תוכלו למצוא פה

והדמוי הזה כל כך פשוט לתפעול שלפעמים זה פשוט משעמם לעבוד איתו. המיוחד בדמוי הזה שהוא דמוי טופווטר שצולל 5-10 ס"מ והוא יותר וברציות ורעידות בשחייה שלו לבד, בלי טוויצים ובלי מאמץ. כל מה שנדרש כדי לטרגט לברק הוא גלגול בינוני איטי עד שמגיעים ל 7-8 מטרים הקרובים לחוף שם נעבור מגלגול איטי לגלגול ממש איטי במידה ואנחנו רואים דג שאורב לדמוי שלנו.

ישנם עוד עשרות דמויים שיכולים לטרגט לברקים ושיטות העבודה דומות, בטופווטרים בדומה לקוברה במינואים בדומה לקומומו סלים ומסתבר שיש עוד דמוי אחד או שניים שמתנהגים כמו הקומומו 2.

אז אני אמנה חלק מאותם דמויים שנחשבים לדמויים טובים לטרגוט לברק ללא סדר חשיבות, עדיפות, מחיר או הסבר נוסף וללא המלצת קנייה כלשהי, תעשו את החשבון לבד מה וכמה כסף צריך להוציא בשביל ליהנות.

בגדול, שימו לב שכל הדמויים הם טופווטרים או שאלאו, בכל אופן אין כאלה שיורדים מעבר ל 60-80 ס"מ בלחץ. זה מה שעבד עבורי

LUCKY CRAFT SAMMY (גדלים מומלצים 65 ו 85)

LUCKY CRAFT Gunfish (בגודל מומלץ של 95) שנתן תוצאות מהזריקה הראשונה.

עוד דמוי שאין אצלי בתיק אבל בא מומלץ מכל הכיוונים הוא ה Xorus Patchinko II

Bassday Sugar Pen 70S

TACKLE HOUSE Feed Popper 70 (ותזהרו שלא יבוא גומבר בטעות)

Duo MOAB 85F Slim Floating 

DAIWA SHORE LINE SHINER SL12

יש עוד רבים שניתן לטרגט איתם לברקים. העבודה דומה ברובם ולכן אין הרבה מה להרחיב בנושא שיטות העבודה. אם יש לכם שאלה ספציפית לגבי דמוי כזה או אחר אשמח להוסיף ולשתף מניסיוני. כל מה שצריך זה שם למטה, בחלק של התגובות לשאול ואני אשתדל לענות לכולם

כמעט שכחתי, לא פחות חשוב, דמויים שלא עבדו לי בשום מקרה ואני לא ממליץ לנסות לטרגט איתם לברקים

כל משפחת הציקדות וויבים למיניהם מעולם לא תפסו לי לברק אחד וניסיתי תאמינו לי ניסיתי

ג'יגים וניקלים לא עבדו לי מעולם בטרגוט לברק

מינואים שיורדים מתחת ל 80 ס"מ לא נתנו תוצאות

מינואים שוקעים חזק, לא נתנו תוצאות

מעולם לא ניסית ספינרים בטרגוט לברק אבל לא נראה לי שכדאי משום מה

פופרים גדולים לא נתנו לי תוצאות בזמן שהקטנים בעבודה עדינה של קצה המקל כן נתנו תוצאות

אבל תנסו אולי לכם זה יעבוד

זהו, תם הטקס (לשירת התקווה המסדר יעבור לדום, עמוד דום!).

נגמר חלקו שהשלישי ואחרון של טרילוגיית מאמרי כיצד לטרגט לברק. היה לי לעונג לכתוב ואני מקווה שנהנתם לקרוא. כמו בכל המאמרים יש לקחת בערבון מוגבל את נכונות המידע ולא להסתמך עליו בכל מקרה. תנסו תטעו תנסו שוב ושוב זו הדרך שאני למדתי ואני שמח שאני יכול להעביר חלק מהידע והניסיון שנצבר אצלי בקופסה החשוכה במהלך השנים ואני מקווה שהצלחתי לחסוך לכם שקל או שניים ובנוסף לחסוך לכם קצת תסכולים ביציאות עקרות מדגים

יאללה עד העונג הבא, צאו תדוגו, ותיהנו. בברכת חוטים מתוחים.


אחרי שתפסנו לברק יפה (מעל קילו) מה לעשות איתו כאן

כיצד לטרגט לברק - חלק שני (שני צריחים)

החלק השני במאמר יתחיל בגילוי, כן בלי ליצור מתח מיותר ולבנות סיפור גדול תופים וטררם, גילוי פשוט גילוי.

למי שלא קרא את החלק הראשון אפשר למצוא אותו כאן


אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי ללברק ברגע שהגעתם לנקודה בה רציתם לדוג בכך שטבלתם את הרגלים במים.

ובטח אתם חושבים לעצמכם עכשיו מה? אתה רציני? אבל איך נגיע ל 45 מטר עם דמוי של 12 גרם? הדגים הגדולים נמצאים רחוק, ואנחנו נכנסים רק עד הברכיים כדי לגדיל את טווח הזריקה ואפילו קנינו וסט ציפה למטרה הזו כדי שלא יבוא גל וייקח אותנו למצולות יחד עם סטלה האטומה (למים כמובן).

אז כן, חלק מהמאפיינים של שיטות הצייד של הלברק היא מעקב התגנבות ותקיפה בשבירת הגל האחרונה על החוף

ובטח אתם חושבים, מה? אתה רציני? דג של 2 - 3 קילו יתקוף במים בעומק של 15-20 ס"מ? אין מצב שדגים בגודל הזה נמצאים בעומק כזה. לא יתכן שהם תוקפים כל כך קרוב.

אז כן, זה הגילוי הגדול, היו שניחשו שזה צבע הלבוש והיו כאלה שטענו שללברק ראיה ביונית כמו של סטיב אוסטין אבל העניין הרבה יותר פשוט (ופחות הזוי לטעמי) הלברק דג חשדן ולכן יעקוב אחרי הטרף שלו לאורך זמן והסיבה העיקרית היא פשוט לא להיפגע במהלך התקיפה ולוודא שהטרף נגיש ובטוח לתקיפה לפעמים תראו את הלברק מלווה את הדמוי לצידו, פשוט שוחים במקביל אשר הלברק נמצא צעד אחד מאחור הדמוי שלכם ועוקב אחרי תנועות השחייה של הדמוי כאילו לומד את הטרף ומנסה לבין ולתזמן את התקיפה לזמן בו הטרף לא יוכל להגיב או שיגיב בצורה המינורית ביותר. ובדרך כלל התזמון הזה יוצא עם שבירת הגל האחרונה על החוף. ייתכן שהלברק מבין שמיד כבר לא תהיה הזדמנות לתקוף אבל ברוב הפעמים התקיפה מתבצעת ב 4-5 מטרים האחרונים.

אציין שלא מעט פעמים תפסתי לברק שלא בשבירת הגל האחרון אלא קצת יותר פנימה, בדרך כלל בים שוצף ועובד. ואפילו זכיתי לגרור לברקים ממרחק של 40 ו 45 מטרים אבל אלו המקרים הבודדים והנדירים. רק כדי לסבר את האוזן בחורף שעבר הייתי יוצא לחוף הבית בים של 80-100 ס"מ וזורק את הדמוי באלכסון כמעט במקביל לקו החוף במקום לזרוק אותו ישר פנימה ב 90 מעלות לקו החוף. פשוט כדי לסרוק את אזור שבירת הגלים הקרובה לחוף אני זורק לרוחב במקביל לקו החוף.  ותאמינו לי, תפיסות בלי סוף כשיש לברק בסביבה כמובן.

באופן מפתיע או לא, לחוף הבית שלי עדיין לא הגיעו לברקים השנה למרות ששמעתי שמועות מאזור חוף השרון שכבר נצפו פרטים (בטח סיפרו לחברים שלהם על ההוא עם הכרס והקרחת על החוף דג לרוחב) וגם בשנה שעברה כאשר כבר הגיעו הם הופיעו לשבועיים נעלמו לחודש והופיעו שוב. זה בא בגלים, גלים טובים מיד אחרי סערות משמעותיות כאשר הים מתחיל להירגע.

אז בוא נעשה סיכום ביניים
הבנו שלברק זה בטטה של טורף
הבנו שניתן לתפוס אותו בכל שעה ובמיוחד בשעות שסביב הזריחה
הבנו שהלברק יעדיף כל סוג של ים משקט עד גלי אבל אנחנו נעדיף גלי וקצפי כי יש לנו יותר סיכוי לתפוס אחד
הבנו שמרדפי סרק זה חלק מהעניין והבנו שלצבע הדמוי יש משמעות (או שאין אני כבר לא זוכר)
הבנו שרצוי לתפוס מרחק של 2-3 ואפילו 5 מטר מהמים כדי לאפשר ללברק לתקוף כמו שהוא אוהב
והבנו שאין חוקים בים (חוץ מאלה שהגדרתי עכשיו)

אז מה נשאר, נשאר להבין איך
וזה לא סוד גדול, כי 'סוד' זו אבקת כביסה ולא מוצלחת במיוחד, אלא מה, שהסגנון של ז'רזור לברק זה כמעט האנטיתזה לז'רזור בכלל. בטח עכשיו חצי מאנשים תופסים את שערות ראשיהם וחושבים מה זה ז'רזור בסגנון שהוא אנטיתזה לז'רזור? והשאר חושבים מה זה לעזאזל אנטיתזה? אז אני יסביר פרה פרה, כאשר אנחנו מטרגטים דגים כמו הגומבר הטרכון או אפילו כחלינים שלא לדבר על דגים גדולים חזקים כמו פלאמידות (מקרל ספרדי) טוניות טונה אנטיאסים דוראדו וכדומה, העסק תמיד זה להחזיק את הדמוי חי, זז, מרעיש מקפץ תמיד בגלגול. וזה הסגנון הקלאסי בז'רזור, דג חזק טורף רודף אחרי דג שמנסה לברוח כמו החתול וכדור הצמר זה פשוט אינסטינקט של טורף, משהו זז בורח נראה ומשאיר עקבות ונשמע כמו טרף. מיד הטורף נדרך ומתחיל לרדוף ולנסות לתקוף במטרה להשיג ארוחה. הרי המרדף עצמו מהווה איבוד אנרגיה שהטורף בדרך כלל מרשה לעצמו לעשות רק כאשר בצד השני של המרדף יש סיכוי גדול למנת אנרגיה מהירה וזמינה כדי לפצות אחר החיפוש והמרדף אחרי המזון.
אז מה זה אנטיתזה, לברק זה דג בטטה (כבר אמרנו את זה) וכאשר אנחנו מטרגטים לברק אפשר לז'רזר ביד אחת ובשנייה לחפש דמויים באיביי, טוב נו לא ממש אבל הגלגול הוא אחר הציפייה היא אחרת המעקב הוא שונה. אז אני אנסה להסביר כמה סגנונות שמתאימים לדמויים שונים אבל אתם לבד תבינו ממש עוד מעט שאין מה למהר, צריך לגרום ללברק לשים לב שיש טרף במים ומאותו רגע שקיבלתם את תשומת ליבו של הטורף אין מה למהר, ההפך, לאט לאט.

אז לכל החברים המתחילים נתחיל בדרך הפשוטה ביותר לטרגוט לברק. אין צורך בציוד מיוחד, אפשר לעשות את זה גם עם מקל חוף (וחגורת גב וכירופרקט צמוד כמובן) וזה בומבט וסיליקון. את האיך קושרים ומה קונים יש כאן, במאמר הזה ואחרי שהבנו איך לקשור בומבט ואיך לחבר סיליקון נסביר איך משתמשים ביופי המופלא הזה

מתכון למתחילים
בחירת מקום לפי המאפיינים של ה KILL ZONE של הלברק
רגלים רחוק מהמים
זריקה ארוכה פנימה לים (30-40 מטר זה מעל לראש)
2 גלגולים במהירות בינונית מטה (סתלבט בלי להתאמץ) שפיץ למעלה
טוויצים מהירים וקטנים (קטנים) עם שפיץ למעלה ללא גלגול (או עם גלגול ממש איטי רק כדי לאסוף את החוט הרפוי)
איסוף החוט 2 גלגולים וחוזר חלילה
עד שמגיעים כ 7-8 מטר מהחוף, הגלגול הופך לאיטי אם ראיתם לברק שאורב לסיליקון עצרו ותנו טוויץ קטן איסוף חוט וחכו רגע ושוב, לא ראיתם כי יש קצף כי לילה כי החתול אכל לכם את שיעורי הבית המשיכו בגלגול איטי מאוד עד שראיתם את הסיליקון מחוץ למים. אל תהגידו לעצמכם הבומבט בחוץ אז נגמר, זה לא נגמר עד שהסיליקון בחוץ, מניסיון


מתכון למתקדמים
בחירת מקום לפי מאפייני ה KILL ZONE של הלברק
עכשיו זוזו ממנו 10 מטרים לאורך החוף, צפונה או דרומה
רגלים רחוק מהמים
עכשיו זריקה באלכסון 20-30 מעלות מעל קו החוף. נסו להגיע לעברו השני של ה KILL ZONE
גלגול בינוני עם שפיץ למטה לכיוון הים
עצירות תכופות וטוויצים קטנים קטנים שהסיליקון ישקט מעט ויעלה למעלה ושוב
נסו לראות על הסוואל הקרוב את המרדף אם יש אחד תנהגו כמו במתכון למתחילים. הוא בטטה אז תנו לו, שיהיה לו קל לתקוף

אומנם סיליקון ובומבט נחשב לנשק של שנות ה 80 של המאה הקודמת שזה מה שהיה (זה ונוצות של יונים) אבל גם המתקדמים שביננו שיש להם יאמגה בלאנקס אפייה טנריו בריידן סטלות טויין פאוור ושאר מיני ציודים באלפי שקלים יקבלו יותר תקיפות בעשרות אחוזים על הסיליקון. מה שהופך את הסיליקון לנשק יום הדין כשמדובר בטרגוט לברקים

ובכל זאת, כאשר יש כלכך הרבה דמויים יפנים יקרים ונוצצים בצברים נהדרים וכולם רוצים להתגאות בדג עם דמוי קשיח מנצנץ בפה בפוזה אופיינית עם גריפר אז אני אסביר גם איך לתפוס לברקים עם דמויים קשיחים.
אני יעשה סקירה מקיפה על הדמויים שאני עובד איתם איך צריך לעבוד איתם ואיך אני עובד איתם שזה לא ממש דומה כאשר מדובר בטרגוט לברק. מה תפס לי ומה כשל מה כדאי ומה היה בזבוז זמן וכסף עבורי אבל כל זה, בחלק הבא של המאמר.

בחלק הקודם הצבתי סף של 250 צפיות ייחודיות לפני פרסום החלק הזה והגעתם ל 320 תוך יומיים וחצי מה שלא משאיר לי זמן לכתוב. אז הפעם ניתן לעצמי טיפה יותר זמן לנשום, 500 צפיות ואני מפרסם את החלק השלישי שעדיין בתהליך כתיבה.

אז זהו, היה לי לעונג לחלוק איתכם את הנסיון שלי. והמאמר הזה בדיוק כמו האחרים בנוי על הנסיון שלי מה שזה אומר שבטח הוא שגוי מהיסוד ומלא בשטויות. אם נתקלתם בשטות כזו או אחרת ואתם ממש רוצים להעיר לי אז סבבה כאן למטה יש מקום לתגובות אני משתדל לענות לכולם.

יאללה 500 צפיות ייחודיות מתחילות באחד ואולי עד הסופ"ש יהיה חלק שלישי

*** עדכון
בעקבות ההערות וההארות שלכם אני מצרף נספח לחלק הזה ובו אני אשתדל לענות על השאלות הנפוצות
נתחיל בדייג לברקים בלילה, כפי שכתבתי בחלק הראשון של המאמר ניתן לטרגט לברק בכל שעות הים וזה כולל צהרי היום וזה כולל אמצע הלילה, עם ירח ובלי ירח. אין צורך בשימוש בסיליקון זוהר או כל דבר דומה, רעש שקשוק הדמוי על פני הים והתנועה עם השובל יעשו את העבודה. ישנם לילות בהם בקרבת החוף מתקבצים לברקים והזמן הטוב ביותר לטרגט אותם זה חצי שעה לפני ועד חצי שעה אחרי הזריחה אבל בהחלט ניתן לדוג בלילה

אורך החוט בין הבומבט לבין דמוי הסיליקון לא מומלץ שיעבור את ה 1.5 מטר ובכלל כדי להיות על הצד הבטוח 1.2 מטר זה בהחלט מספיק הסיבה היא אנחנו רוצים שהדמוי והבומבט ייצרו שובל אחד רעש אחד של שחיה אחת כך נקטין את הסיכוי לקבל את התקיפה דווקא על הבומבט ולא על הדמוי. יוצא יתר מפעם אחת לראות דג כשכל גופו באוויר מעיף את הבומבט זה אחד הרגעים הקשים ביתר לצפייה מהחוף, במיוחד אם במהלך שעתיים קיבלת 3 תקיפות בלבד.
דמוי הסיליקון המומלץ הוא סיליקון פשוט ב 3-6 ש"ח האמת שלא משנה הצבע אבל מה שנמכר בחנויות זה בדרך כלל צבעים בהירים באורך שבין 6 ס"מ ל 8.5 ס"מ. למשקיענים שבייננו ניתן להשתמש בסיליקון ממותג של חברת רגלו הצרפתית או כל חברה אחרת אבל מניסיוני הדל לא תקבלו תוצאות טובות יותר בצורה משמעותית.

KILL ZONE זה אזור הסביר ביותר לתקיפה של הלברק ובעצם כפי שהוסבר בחלק הראשון וכאן למעלה במאמר זה האיזור הקצפי במרחק 0 עד 8 מטרים מהחוף

ועוד דבר אחד חשוב, המאמר מתייחס לחוף חולי או חולי וסלעי מעורב בו בדרך כלל נפוץ יותר דג הלברק. ישנם שינויים קלים כאשר נלך לדוג בחוף סלעי ריפי עמוק. אני לא נכנס לשינויים במאמר זה כיוון שברוב הארץ ישנם חופים מעורבים וחוליים כך שכל אחד ואחת מכם יוכל למצוא את החוף המתאים הקרוב למקום מגוריו (ואם לא אתם מוזמנים לחוץ הבית שלי, רק תודיעו מראש שנשמור לכם מקום VIP)


מעבר לחלק השלישי כאן

כיצד לטרגט לברק - חלק ראשון (אחוות הטבעת)

מזמן לא כתבתי בבלוג אולי בגלל שהטלפון החכם שלי מת ויחד איתו כל הטיוטות והרעיונות שכתבתי בזמן האחרון ואולי בגלל הזמן לא היה בשפע ובכל זאת הנה, מצאתי זמן ללהג כמה שורות בבלוג לרווחת הכלל

עבור רובכם העונה כבר התחילה, אני מוצא ברשות החברתיות לא מעט תמונות של אנשים שחוגגים עם אנטיאסים בגדלים מכובדים פלמידות לבנות (מקרל ספרדי) אפילו נראו לא פעם בדייג מהחוף ומשוברים בעיקר בצפון הארץ למרות שטמפרטורת המים עדיין יותר קרובה לתה מאשר לקולה, כן מוזר אבל התנאים משתנים ועונות הדייג כבר לא כל כך מסודרות כפי שהיו בעבר (הלא כל כך רחוק).

בדרך כלל בעונה זו, קצת אחרי סוכות מתחילים להגיע לחופי ישראל דגי הלברק או בשמם היותר פורמלי באס ים אירופאי. פרטים נוספים על הדג הזה תוכלו למצוא כאן (http://en.wikipedia.org/wiki/European_seabass) וקריאה נוספת בשפת הקודש תוכלו למצוא כאן (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A7).

כיוון שאני לא ביולוג ימי גדול והבלוג אינו מתיימר להיות כזה אני אחסוך מכם את הפרטים הנוגעים במין עצמו ואתרכז באספקטים הנוגעים לדייג ואתחיל בהכרה של הדג הרגליו, תזונתו ומאפיינים ייחודיים בשיטת הציד של הלברק.

הלברק הינו דג טורף החי בלהקות בצעירותו אבל מהר מאוד הלהקות מתפזרות מתפצלות וכבוגרים הלברקים חיים כפרטים בודדים שלעיתים מתקבצים למספר פרטים בסמוך למקור מזוןץ הלברקים אינם משתפים פעולה בפעולת הצייד אלא נשענים על יכולות עצמאיות כדי לצוד ולאכול. גם אם לפעמים תראו יותר מלברק אחד רודף אחרי הדמוי שלכם, הם לא צדים יחד אלא מתחרים על ארוחה מה שמגדיל את מידת האגרסיביות שלהם ומקטין את החדשנות. ואם כבר נגענו בנקודה, הלברק דג חשדן מאוד ולדעתי אולי החשדן ביותר הוא ירדוף אחרי הדמוי עשרות מטרים מאחוריו ולפעמים גם ילווה אות בשחיה מהצד ולא יתקוף עד אשר יהיה בטוח שהוא יזכה בארוחה ולא ישקיע בנסיון שווא שהוא עלול להפגע ממנו. כן, גם בטבע כאשר הלברק רודף אחרי ארוחה לא בהכרח שהוא יזכה בה, לחלק מהדגים יש סנפיר גב וסנפירי בטן מצוידים בקוצי הגנה שיכולים לפגוע בטורף או לחילופין כאשר הטורף מנסה לצוד סרטן המצויד בצבטות חזקות הלברק יכול להיפגע במאבק. החיים של הטורף הזה לא קלים מה שהופך אותו לצייד חשדן וממש לא פזיז ונמהר.
אם כן, כאשר תראו יותר מדג אחד רודף אחרי בדמוי שלכם תהיו אופטימים, הסיכויים לתקיפה ותפיסה מיוחלת הרבה יתר גדולים.

הלברק מגיע לחופי ישראל בחורף בעיקר שטמפרטורת המים יורדת אל מתחת ל 24 מעלות והמטרה הראשונה בהגעתו היא ריבוי לחופי ישראל בה המים חמימים יחסית למים באירופה בחורף ועדיין טמפרטורת המים נמוכה מספיק לאפשר חיים לטורף האירופאי הזה. בדרך כלל טפטוף ראשון של הלברק מופיע סביב סוכות והטפטוף הופך לזרם בתחילת דצמבר. בזמן האחרון ישנם שינויים משמעותיים בחורף הישראלי ובכלל יש סוג של בלבול לא מובן בעונות השנה ובעלי החיים מגיבים בהתאם. זה מתחיל מנדידת הציפורים ונגמר בהופעת דגי החורף שלנו שמגיעים לפני הזמן ולפעמים מדלגים עונה. אני יכול לומר שבשנים שעברו דייג הטרחון/טרכון/טרולוס או בשמו הרשמי הרץ הכחול (Blue Runner) או horse eye jack באוסטרלית מצויה נהג לפקוד את חופי ישראל בלהקות ענק בחודשי הקיץ. היו יציאות שתפסתי לא מעט פרטים ביציאה אחת והייתי מקבל עשרות תקיפות בכל יציאה בעבר והיום, בכל העונה תפסתי 5 פרטים מעל קילו. אני לא יודע אם לזקוף את זה לדילול הדגה או שינויי מזג האוויר והבלבול בעונות השנה אבל זה המצב, בקיץ האחרון, ג'ק בעל עיניי הסוס בושש. אבל אני מרגיש שקצת סטיתי מהנושא, נחזור לפוקוס, לברק, איך תופסים. אז הלברק השנה מאחר, חשבתי שיגיע יותר מוקדם אבל עד כה העונה תפסתי 3 פרטים במשקל של 1.2 קג כל אחד וזה מתחת לממוצע של שנה שעברה שבתקופה הזו בכל יציאה הייתי מוציא 2. ובכל אופן אני מניח שהוא יגיע בסוף אני רק מקווה שיגיע בכמויות סבירות יהיה כיף ללכת לצוד את הצייד החכם הזה.

כמו כל צייד אופורטוניסט הלברק יעדיף לצוד דגים חלשים, בקצה הלהקה, חולים פצועים וכדומה. הלברק אינו מהציידים החזקים והמהירים כמו הגומבר או בשמו הפורמלי ה Blue Fish שמנצל גוף מוצק מהירות מטורפת ולסתות חזקות כדי לרדוף אחרי כל דג שמסוגל להכנס בקוטר של הפה שלו ופשוט מרסק אותו בלסתות המפלצתיות שלו ובעזרת סט שיניים חדות כלהב ארקוס סטייל משסע בשר ופוצע את הדג לפני שהוא טורף אותו. הלברק בניגוד לגומבר הוא דג, איך לומר, קצת בטטה, הוא שוחה לאט יותר הלסתות שלו רכות יותר הוא אינו מסוגל לשסע ונשען בעיקר על בליעה מלאה ומהירה של הטרף שלו. ובגלל זה יבחר בדגים שלא יוכלו לפצוע אותו במהלך הבליעה ובכלל בטרף חלש יותר איטי יותר ואולי פצוע או חולה. וכאן אנחנו נכנסים, כאשר אנחנו מטרגטים לברק תמיד אנחנו צריכים להחזיק בראש שזה דג בטטה, זה לא גומבר או טרחון. נרחיב בעניין הזה קצת יותר מאוחר אבל בינתיים חשוב להבין שיש לנו עסק עם דג חשדן שלא יתקוף כל מה שהוא רואה ובנוסף זה דג איטי שאינו שש למלחמה בכל ארוחה הוא מעדיף לבלוע ולהמשיך הלאה בדרך לעוד לקוח מרוצה.

אז אמרנו חורף אמרנו טמפרטורת מים מתחת ל 24 מעלות מתחיל שיא עונת הרביה של הלברק אמרנו בטטה וחשדן מה נשאר. נשאר להבין איפה נמצא אותו, מתי ואיך

אז נתחיל בפשוט, מתי. אני תפסתי לברקים בכל שעה ביממה אם תצאו לים בשעה 12 בצהריים יש לכם סיכוי לתפוס לברק. את הסיכוי שלכם אתם תוכלו להגדיל במאות אחוזים אם תגיעו לפנות בוקר, למה? מפני שלפנות בוקר יגיעו הלברקים לצוד קרוב קרוב לחוף ופה אני נכנס לעניין האיפה. אז רגע אחד לפני שנרתום את העגלה לפני הסוסים נאמר שניתן לתפוס לברק בכל שעה ביום, בוקר צהריים ערב לילה בכל שעה.

אחרי שרתמנו נכון, הגענו לאיפה.
איפה?
בים!
ברור שבים אבל איפה בים?
כן, איפה בים זו שאלת מיליון הדולר...
לא מגלה!
גם אם תהפכו אותי, לא מגלה!


טוב נו, לא צריך להפוך אותי אני אספר.
לברק נמצא בכל מקום בשקוף ובקצפי בעומק ובחוף בכל מקום. כאשר הים שקט עם 20-40 ס"מ דגים תוכלו לראות אותו בשקוף רודף אחרי הדמוי שלכם כאשר הגל עולה (מה שנקרא על הסוואל) תראו את הלברק כצל בתוך הגל ממש מרחרח לכם את הדמוי ואז תתעצבנו, למה ה %^&%% הזה לא לוקח לא תוקף לא אוכל למה... למה... למה....!!!!???!??
למה כי הוא חשדן וברוב המקרים לא יתקוף בשקוף. אז המומחים יגידו לכם כן, כש אתם רואים את הדג רודף ולא נוגע תחליפו צבע לדמוי. ממממ, נכון.... תחליפו, זה בסדר, אני לא אפגע, ספרו לי אם זה הצליח לכם...

אז ככה לברק תוקף בעיקר בים גלי וקצפי גם בים בינוני הוא יתקוף בעיקר בחלקים המכוסים בקצף גלים. זוכרים שאמרנו בטטה, אז הדג הזב יעדיף לשבת לרוחב הזרם בתוך כוכים וערוצים בקרקע ולחכות שדג מסכן יחצה את הזרם שעובר לו מול האף ואז יתקוף.
הדייג בתוך הקצף יקשה מאוד על הדג להבחין בקשרים בחוטים בסוויבלים ובשאר שטויות של דייגים. הדג יראה רק את הדמוי שלכם ויתרכז בו כארוחה. וזה בגלל שתנועת הדמוי דומה לדג חלש פצוע או מפרפר שנאבק בקושי בזרם, ובקיצור טרף קל ללברק הבטטה שלנו. כמובן שסיכויי התפיסה יעלו אם תשתמש בלידר שקוף (קרבון או לא זה לא ממש משנה) ללא סיכה בחיבור ישיר לדמוי אבל רובנו מחברים סיכה לקצה הלידר כדי שאפשר יהיה להחליף לצבע אחר (וכבר אמרנו כמה זה חשוב)

אחד הסודות שאף דייג לא יספר לכם, זה שרובכם הורסים לעצמכם את הסיכוי ללברק ברגע שהגעתם לנקודה בה תכננתם לדוג, עוד לפני שזרקתם זריקה ראשונה למים הרסתם לעצמכם את הסיכוי ללברק עסיסי כמעט ללא מאמץ רוצים לדעת למה? חכו לחלק השני שיבוא ממש בקרוב, קצת לפני שיבואו הלברקים.


ברגע שהמאמר הזה יגיע ל 250 צפיות (שונות, זה לא יעזור אם תכנסו 10 פעמים) אני מבטיח את החלק השני בו אני אפרט איך תופסים במה להתרכז ואת כל הסודות הקטנים שאף אחד לא יודע, בעצם לא בטוח שאף אחד אבל עוד לא ראיתי מאמר ברשת שמציין את הדברים האלו.


מעבר לחלק השני כאן