מאמר המתחילים בעיקר עוסק בהקטנת הנזקים בתחילת העיסוק בתחביב היקר הזה. בחירת חכה רולר וחוט למתחילים ובעיקר בחירת ציוד קצה, בומבט וסיליקון שעושים את העבודה בכך שתקבלו כ25% יותר תקיפות ובמקרה של איבוד ציוד הקצה בגלל חוסר מקצועיות המכונה בפי רוב ״נאחס״, לא תאבדו דמוי יקר ותישארו עם צביטה בלב וחור בכיס.
המאמר הזה יעסוק בהסבר קצר על מבנה הג׳יג והתכונות שלו. בתנאי הים ועומק הים לעבודה עם ג׳יג קל, קצת טכניקה ובסוף קצת דוגמאות לגיגים שונים והשוני בניהם.
אז למה ג׳יג חוף?
קודם כי זה דמוי זול, נגיש בכל חנות (גם חנויות פחות מקצועיות) ובגלל שהוא החלק המשלים לדייג האיטי בעזרת סיליקון. הדייג עם גיג מחייב עבודה קצת יותר מהירה ומושך דגים אחרים, כאלו שרודפים מהר ותוקפים בעיקר מאחור. אבל נסייג את החלק האחרון ונסביר מאוחר יותר.
מה זה ג׳יג לייט?
זה דווקא פשוט, שימוש בדמוי מתכת, זול, זמין, ועף רחוווווק, רחוק. בדיוק כך, גיג הוא פשוט חתיכת מתכת צבועה בצורת טיפה (בדרך כלל) שבקצה האחורי מחובר אליו קרס משולש. זה הכל, זול, כ 25 ש״ח ופשוט, ללא כפיות מערכות תעופה מורכבות ומתוחכמות. לייט, בהתאמה למשקלי ההטלה של מקלות לייט, משקל הדמוי נע בין 3 ל 20 גרם.
בכלל מבנה הדמוי שבדרך כלל בצורת טיפה והעובדה שהמשקל מרוכז במבנה יחסית דחוס וקצר התנגדות הרוח לתעופה היא אפסית ולכן הטלה פשוטה תעבור 50 מטרים ובדרך כלל בקלות. אם כן, אם מרחק זה מה שתרצו, ג׳יג יכול לשרת אתכם לא רע בכלל.
בחופים פתוחים ללא סלעים בדרך כלל שבירת אחידה במרחק של 20-30 מטר. ישנם סוגי דגים שיכנסו בין הגלים וישתמשו בקצף הגלים כהסוואה לצייד אבל ישנם דגים שיעדיפו להשאר מאחורי שבירת הגלים. ג׳יג יגיע לשם בקלות בעוד שדמויים מפלסטיק לא יעברו את קו שבירת הגלים. קו שבירת הגלים מהווה את קו המעבר בין מים עמוקים למים רדודים כתלות בגובה הגלים ביום נתון. זו הסיבה שבבורות סלעיים (או לא) הקרובים לחוף לא תהיה שבירת גלים בעוד שסמוך לבור במקום המים פחות עמוקים תהיה שבירה. כמובן הכל כתלות בעומק המים ובגובה הגלים ביום הנתון.
השאלה שעברה בראשי בהתחלה ונשאלת אצל לא מעט דייגים, האם צריך ציוד מיוחד לג׳יג לייט? אז התשובה, ברמת העיקרון לא. שוב נסייג ונאמר שיש מקלות שמתאימים יוצר לגיג ויש כאלה שפחות אבל ברמת העיקרון ציוד הסטנדרטי למשקלים הקלים צריך להתאים לג׳יג והדייג אמור להיות קל וכיפי. ובשביל זה אנחנו הולכים לים, לא?
אם כן, ציוד יש, מקל רולר חוט וכמובן כמה ג׳יגים מה עושים עכשיו?
נתחיל בזה שהולכים לים, אין צורך לחפש חוף מיוחד. למרות שנהוג לחשוב שעבור דייג עם גיג צריך חוף עמוק, כל מה שצריך, זה חוף ים רגיל לא רדוד מידי אבל אין צורך לנסוע לראש הניקרה בשביל לדוג.
מנסיון, גם בעומק של 50-70 סמ קיבלתי תקיפות אבל רצוי להטיל לאזור בו עומק המים עולה על 2 מטרים.
שיטת העבודה פשוטה ובכלל תכונות הגיג קל מאוד להשיג את התנועה הרצויה במים. המטרה זה ליצור תנועת סינוס במים להעלות את הגיג כמעט אל שפת המים ולתת לו לרדת לעומק בעדינות. וזה נעשה באופן בסיסי האופן הבא
הטלה למרחק
המתנה לשקיעה של הגיג
מתיחת החוט עד למצב שאנחנו מרגישים את משקל הגיג בקצה
הרמת שפיץ המקל בתנועה ארוכה לאחור
הורדת השפיץ בהדרגה תוך כדי איסוף יותרת החוט
חזרה על התהליך
הווריאציות על התנועה הזו הן רבות. אפשר לגוון עם מהירות האיסוף, אפשר לגוון באורך התנועה בהרמת השפיץ ובכך עומק העליה והירידה של הגיג, וכו׳
ישנן לא מעט שיטות אחרות, רובן דומות לזו שתוארה למעלה, בהן ניתן להפעיל גיג. למשל במקום תנועה ארוכה לאחור תוך כדי הרמת השפיץ ניתן להחזיק את המקל מעט מורם מקו האופק ולעבוד עם הגיג במשיכות קצרות לאחור תוך כדי שמירה על שפיץ המקל פחות או יותר באותו גובה. תנועה כזו תיתן לנו ירידה מתונה בעומק הגיג ובמקרה שאנחנו יודעים שדג המטרה נמצא בשכבת עומק מסויימת ניתן לשמור על הגיג בגובה המבוקש.
אציין רק נקודה אחת, הכאב הזה שאתם מרגישים בזרוע וקצת בכתף אופייני לעבודה עם גיג מהחוף. אחרי כמה יציאות, הכאב יחלש בהדרגה.
אז בטח מעניין אתכם מה אפשר לתפוס עם גיג של 20 ש״ח. והאם באמת זה נכון שעם גיג ב 20 שח ניתן לתפוס דגים שעבורם רוב האנשים מוציאים 119.90 על דמוי יפני נוצץ. אז צר לי לאכזב, ולומר כן, בעבודה נכונה תוכלו להוציא את אותם דגים שעבורם כבר מילאתם את קופסאות הדמויים שלכן הדמויים יפניים יקרים ונוצצים.
אז מה אני תפסתי על גיג, נתחיל בדג המשוגע, הכחלין, פלמידת חוף בפי דייגי הפתיונות. זה דג שרודף אחרי כל דבר נוצץ ובעזרת גיג אפשר לתפוס אותם בקלות יחסית.
בנוסף טרולוסים וטרחונים רודפים יופי אחרי גיג במשיכה רציפה עם שינויי גובה קצר ומהיר.
בנוסף תפסתי לא מעט גומברים על גיג ארוך וצר בגלגול מהיר.
בחופים עמוקים במיוחד פלמידות, מקרל ספרדי, גם רודף ונתפס על גיג
על גיגים קטנים בעבודה איטית הקרובה לקרקעית תפסתי מרמירים, סרגוסים ולא מעט אבו נפחות.
ארועים בודדים אבל קיימים של לברק על גיג גם חוויתי לשמחתי, כשהגדול מביניהם עבר את ה 2 קילו על גיג של 60ממ בצורת טיפה מאורכת
ארוע בודד של דורדו על גיג היה לי אבל בגלל התפיסה החלפתי לדמוי מתאים יותר מה שבמחשבה לאחור אם לא הייתי עושה אולי היה נותן לי סטטיסטיקה יותר טובה כל גיג ודורדו.
ישנם לא מעט סוגים של גיגים למרות שרובם דומים אציין כאן שניים שונים מהשאר, בלו בלו של סייריידר במשקלים של 3,6 ו9 גרם מושלמים לדייג חופי לייט, דגי המטרה, מרמיר, סרגוס, כחלין.
הסוג השני, זה המגה-באס גיג שעליו בדרך כלל נתפסים בקלות רבה גומברים.
אז, הבנו, לא?
גיג פשוט וטוב בעבודה שמתאימה לדג המטרה ואפשר להשאיר בחנות את הדמוי הנוצץ.
אסיים ואומר, גם לי יש תיבה גדולה יפה ומפוארת מלאה הדמויים יפניים נוצצים. אבל זה בגלל שהתחביב הוא תחביב וההנאה מבחינתי היא ללכת לים. אז כן, גם לי יש דמויים יפניים, זה לא אומר שהשיטות הפשוטות והזולות עובדות פחות טוב.
נסו בעצמכם ותהנו.
