יום שני, 19 במאי 2014

מדריך לייבוא חבילות בדואר

מדריך לייבוא חבילות בדואר

המדריך הזה נכתב ע"י אביתר מצוות הניהול של ILF





*** תכננתם לייבא פריט שתיים ומעלה לעצמכם, ראיתם מוצר בחצי מחיר, אין אותו בארץ ובחו"ל יש כל הפרטים שתצטרכו לדעת אודות הזמנת מוצרים בחו"ל כמו הכל באופן פרטי לשימוש עצמי, לגבי סחר וכו.. זהו איננו המקום לקבלת המידע ***
כמו כן כפי שאתם יודעים כל אדם בישראל רשאי וזכאי לייבא לשימושו האישי, 
1. כל עוד המוצרים אינם אסורים כגון (חומרי נפץ, מכשירי תקשורת להפרעות קשר צבאי, חומרים אסורים וכו... )
2. השולח הצהיר על תכולת החבילה.
3. משקל החבילה אינו עולה על 20 ק"ג.
בדיקת חבילות ללא נוכחות בעל החבילה, לפי פקודת המכס וחוק רשות הדואר רשאי פקיד המכס לפתוח את החבילה ולהעריך את הטובין באמצעות מצבור ידע גדול במחשבים ככל הנראה נרשם ע"פ הצהרת היבואנים בארץ בהתאם לקנייתם ומכירתם ברגע דריכת המוצר הראשון, במידה והמוצר איננו נמכר או יובא לארץ אינני יודע כיצד נמדדת ההערכה ולא רלוונטי נכון לעכשיו מהסיבה לא ניראלי שקרה דבר כזה.
תשלום המסים:
על החבילות המיובאות בדואר חלים חובת המיסים והתשלומים הבאים על :
מס קנייה, מכס, מע"מ ע"פ סיווגם בתעריף המכס ועל פי ההצהרה שצורפה בחבילה. את המסים החלים ניתן לשלם בסניפי/סוכנויות הדואר, בעת השחרור.
חישוב ערך החבילה נמדד בנוסף לדמי המשלוח, לדוגמה
מוצר א' נקנה בכ200$ עלות המשלוח 60$ חישוב המס יעשה לפי ערך 260$ במידה וחישבתי נכון 
שחרור חבילות לפי ערך המוצר:
הפטור ממסים חל על חבילות שערכם הוא ***עד*** 75$ (לא כולל טבק ומשקאות משכרים) אם ערך החבילה נע בין 75$ל-325$ יהיו פטורים מתשלום מכס אך מחויבים בתשלום מס קנייה אם חל, ומע"מ. לגבי המס קנייה לפי הידוע לי על רולרים מקלות וציוד דייג אין מכס לכן התשלום היחידי שתשלמו זהו המע"מ 18%.
חבילות המוחזרים לארץ לאחר תיקון:
תוקנו במסגרת האחריות ע"י הספק, ולא שולמה כל תמורה עבור תיקונם- יהיו פטורים מתשלום מסי יבוא בתנאים הבאים:
1. חבילות שערכם עולה על 200$- חובה למלא לפני היצוא רשימון ייצוא, בבית המכס, ולהחתים את פקיד המכס.
2. חבילות שערכם עד 200$- בעת החזרת החבילות לישראל יש להציג מסמכים חלופיים כגון: התכתבות עם הספק, חשבונית רכישה, רשימון יבוא וכיוצא בזה.
חבילות המוחזרים לחו"ל:
מי שייבא חבילות, שילם את המסים החלים עליהם, ולאחר מכן התגלה במוצר פגם, או אי התאמה להזמנה, רשאי להחזירם לספק ולפנות בבקשה להחזר המסים ליחידת התפ"ג (תביעות, פיקדונות,גירעונות) בכפוף לתנאים הבאים:
1. הוכח כי לא נעשה שימוש במוצר אלא שימוש שגרם לגילוי הפגם.
2. המוצרים יוצאו לא יאוחר מ-6 חודשים לאחר ייבואם והוכח כי אכן בוצע יצוא כאמור.
3. הוכח כי המוצר שיובאו זהים למוצר שיוצאו.
4. אם ערכם של המוצרים עולה על 200$ - יש להפיק רשימון יצוא, אשר יוצהר בו כי מדובר ביבוא מוחזר. אם לא יופק
רשימון יצוא כאמור, לא ניתן יהיה לקבל החזר מסים.
שחרור חבילה לחייל בשירות-חובה:
חייל בשירות-חובה (לא בשירות קבע או מילואים), רשאי לשחרר אחת לשלושה חודשים בפטור מתשלום המסים, חבילת שי הנשלחת על שמו, בסכום השווה ל - $30 מסה"כ המסים החלים על החבילה.
כדי לשחרר בפטור כאמור, על החייל (או נציג מטעמו) לפנות ליח' מכס-דואר חבילות, ולהציג תעודת-קצין, או תעודת-חוגר - בשירות סדיר
----אוקי לאחר שעשינו קצת סדר בדברים----
זה הזמן לשתף את החברים בתקלות בעת יבוא מוצר וכיצד לשים לב ולהיזהר מנוכלים בחנויות הווירטואליות, מוכרים עצמאיים וכו... שתפו בכדי שנוכל לדעת כיצד להימנע מטעויות אלו.
מקווה שעזרתי תהנו, תזמינו, משתלם וממכר ראו הוזהרתם 

יום ראשון, 18 במאי 2014

זרזור למתחילים

טוב אני יודע שספוסט הקודם הבטחתי דיבור צפוף על דמויים אבל בגלל שאני מקבל מלא פניות בפייסבוק ואס אמ אסים במייל ובטלפון מחבר'ה שהתחילו לזרזר ללא תוצאות חוץ מחור בכיס הנה פוסט של איך אני התחלתי לתפוס דגים בזרזור. והשיטה הזו עובדת. אני משתמש בה גם היום והיא נותנת תוצאות טובות מאוד.

אם כבר יש לכם מקל זרזור, רולר מתאים וחוט בד איכותי (אפשר גם מונו) על השפולה זה מספיק. ההשקעה בריג הזה היא מזערית, לא עוד דמויים של 120 שקל אלא במנימום השקעה כספית אני אציע כאן דרך שלא מחייבת טכניקה של חתול ואינסטינקטים של נמייה. פשוט פשוט, זול והעניין הכי חשוב זה הריכוז בלהרגיש את הדג תוקף. כשאתם מתחילים ונותנים לכם דמוי של 120 שקל וכואב לכם הלב לזרוק אותו למים ולהיפרד לשלום מהדמוי ומהכסף אתם עסוקים בלהציל את הדמוי ולא בלדוג דגים. כשיש לכם דמוי טכני כמו הפצנקו או הסמי אתם עסוקים בטכניקה שלהפעיל את הדמוי, שפיץ למטה שפיץ למעלה טוויצים וכו' כו' כו' מה אתם לא עושים, מרגישים את הדג. קרה לי בעבר עם מאריה ספלאש חדש שהייתי כל כך עסוק בטכניקה שכשקיבלתי ביס מגומבר לא הבנתי שזה ביס עד שהוא השתחרר וברח לו.

אז השיטה הזו פשוטה, זולה ועובדת ואני ממליץ בחום לכל אחד מהמתחילים לבנות ריג כזה ולנסות. אני מבטיח שעם התמדה מינימלית יבוא הדג (בע"ה)

אז ככה, מה צריך
1) חוט מונו (נילון) 40מ"מ באורך של כחצי מטר
2) חוט מונו איכותי 16 עד 20 ממ באורך של כ 150 ס"מ
3) שני חרוזי סיליקון קטנים
4) סביבון אחד
5) סיכה + סביבון אחד
6) דמוי סיליקון - רגלו, 65 מ"מ עד 85 מ"מ כ 3 גרם
7) מצוף - בומבט 10 גרם עד 30 גרם תלוי במשקל זריקה של המקל שלכם (לדוגמה: עבור מקל 7-28 הייתי שם 15 גרם)

מימין חרוז סיליקון באמצע סביבון + סיכה משמאל סביבון

סה"כ סכום קנייה כ - 20 - 25 שקלים - אמרתי כבר זול

אז איך מחברים הכל
אומרים שתמונה שווה 100 מילים הנה תמונה שאחריה יבואו כמה מילים

ריג בומבט
אז איך עושים את זה, פשוט, משחילים את החוט 40 דרך קשית הבומבט מכניסים שני חרוזי סיליקון שמטרתם להגן על הקשרים שעוד מעט נעשה. בחלק העליון, מכיוון הקשית נחבר סביבון בחלק התחתון נחבר סביבון עם סיכה.

איך קושרים את הסביבונים, קשר יוני פשוט
הנה, כזה

קשר יוני

רק שבמקום הקרס יש שם סביבון


השלב הבא עוד יותר פשוט, לוקחים את הרגלו (דג סיליקון) רצוי בצבע לבן (אבל כאן אתם יכולים להתפרע חופשי, אני תפסתי עם שקוף עם זברה עם מנצנץ עם ראש אדום עם ריינבו הכל עובד) וקושרים קשר יוני לחוט המונו  האיכותי הדק (עד 20 ממ). בצד השני של החוט עושים קשר לופ (לולאה) כמו בתמונה למטה

קשר בלוד בייט 


יוצא משהו כזה


רגלו - דמוי סיליקון
את הלולאה מחברים לסיכה בקצה הבומבט ואת הקצה העליון של הבומבט (הצד של הקשית) מחברים לסיכה שבקצה החוט של הרולר

פשוט (אני מקווה)

זהו הריג מוכן מה שנשאר זה איך עובדים עם זה. וגם זה פשוט. זורקים למים לא צריך שבור שיאי מרחק מספיק 30 מטר מהחוף. מגלגלים את החוט על למתיחה. מרימים שפיץ למעלה ב 45 מעלות וגוררים במהירות בינונית עם הקפצות עדינות כל 4-5 גלגולים.

זו כל התורה ב 20 שקל כדי לתפוס דג ראשון

יש המון ווריאציות לריג הזה, למשל אני תפסתי טרחונים עם ריג כזה רק שהחלפתי את הרגלו (דג סיליקון) בסקוויד סיליקון עם משולשת. כמו בתמונה

סקוויד סיליקון

יאללה לים
ואם תביאו דגים בשיטה הזו אני רוצה שתעלו תמונה לתגובות של הפוסט שכולם יראו שזה עובד!

לברק מעל קילו וחצי שניתפס על רגלו סיליקון ריינבו
בהצלחה!

יום רביעי, 14 במאי 2014

סוף סוף מה שאני צריך


אחרי שניסיתי וקניתי ושוב קניתי ושוב ניסיתי הגעתי למסקנה שאני נהנה מדייג לייט ודגי המטרה המועדפים עליי הם הלברקים. הצעד הבא הגיע אחרי מספק חודשים כאשר למזלי נשלחתי ע״י החברה בה עבדתי לנסיעה עיסקית בדרום קוריאה. אחרי מספר ימים אינטנסיביים של פגישות וישיבות בהם חזרתי בכל ערב למלון עייף כמו פר שחרש בשדה יום שלם מכין את יום הבא של הפגישות והולך לישון הגיע ערב אחד שסיימנו מוקדם. ניצלתי את ההזדמנות ותפסתי מונית ישר מחדר הישיבות לחנות הדייג הגדולה ביותר בסיאול.
כשהגעתי לחנות נכנסתי והסתובבתי בין החכות והרולרים בחנות ולומר את האמת ממבט ראשון הייתי ממש מאוכזב. ניגשתי למוכר ואמרתי שאני לא מוצא מקל ספינין זרזור בין המקלות וביקשתי את עזרתו. התשובה שלו היתה פשוטה, ספינינג זה בקומה רבעית. מה? רביעית? ומה יש בשאר הקומות? התשובה היתה שהחנות מחולקת לקומות לפי הסגנונות כדי יהיה נוח ללקוחות לקנות כל מה שהם צריכים עבור הסגנון שלהם, שיהיה נוח.
במקום לתפוס מעלית עליתי במדרגות ועשיתי סיבוב זריז בכל אחת מהקומות. 
הגעתי למחלקה של זרזור ונפה לי הלסת. נשארתי פעור פה המום מהמבחר האדיר. אלפי מקלות מאות רולרים עשרות אלפי דמויים. ציוד הקפי כמו וסטים תיקים כפפות בשפע ובל תחומי המחירים. פשוט גן עדן של צעצועים לילדים גדולים שאוהבים לצוד דגים.

ניגש אלי נציג החנות וביקש לעזור. מדהים האיש הקוריאני הקטן פשוט תותח על בהבנה בציוד. הוא לא שאל טיסה מקל אני מחפש הוא פשוט פתח בשיחה על דייג. מאיפה אני? כמה זמן אני דג? באיזה סגנון? מה אני אוהב לתפוס ועוד שאלות שגרמו לשיחה לזרם ותל כדי ספק התעניינות ספק ראין ספק חקירה אבל הוא קיבל את על הידע כדי להתאים לי קל רולר סגנון דמויים וכל מה שאני צריך. ואז הוא שאל, אז מה מביא אותך אלינו, מה חסר לך? אמרתי בוא נתחיל ממקל איכות בתחומי המשקל שאני אוהב. ניגשנו לקיר שלם עם מאות מקלות שמתאימים למשקל בקטגורית לייט ופשוט עברנו מקל מקל וקיבלתי ממנו הסבר על  כל אחד מהם. בסופו של דבר היו לי 3 מקלות ביד והייתי צריך להחליט.

החלטתי לקחת מקל אבו גרסיה סי באס במשקל זריקה של 5-24
כי כולם היו פחות או יותר באותו מחיר והאבן גרסיה הרגיש לי הכי נוח לאחיזה. 

סיימנו עם מקל והתחלתי לקנות מהשטויות שמסביב. דמויים כפפות שיקויים למשיכת דגים ג׳יג הד קרסים וכו וכו וכו

יצאתי עם מקל ארוז מוכן לטיסה ושקית של מסביבים בגודל חצי מזוודה. אופפ איזה אושר כשמגיעים למקום מקצועי וזה לא משנה באיזה תחום מייד מרגישים את זה.

למחרת טסתי לארץ ומיד נסעתי לים
הייתי חייב...

המקל הזה של אבו גרסיה נחשב לאת הסדרות בהיי אנד של המקלות של אבו גרסיה. ואני חייב לומר שמייד מרגישים את זה באחיזה בזריקה במשקל והכי חשוב בתפעול הדמויים וברגש כש דג נותן טעימה.

עם המקל הצטיידתי ברולר בגודל סביר לזרזור לא הכי יקר ולא הכי טוב אבל כזה יהיה בו את כל התכונות הכרחיות לזרזור. בחרתי בשימנו סונורה 2500 עם שפולה רדודה ויחס העברה מהיר כי זה מה שחשוב. בנוסף שפולה וסידור שמותאם לחוט בד שפת שחרור החוט מותאמת לשחרור מהיר וחלק של חוט שיאפשר זריקות ארוכות.

שתי נקודות חשובות ברכישה של מקל ורולר, קודם לבדוק שהחוט עובר דרך הלולאה הראשונה ללא מגע. שבירה על הלולאה הראשונה תיצור חיכוך ותקטין את מרחק הזריקה. דבר שני, חובה לאזן במשקל המקל רולר באיזור חבק האחיזה המקל צריך להשאר מאוזן ללא עודף משקל קדימה ואחורה.

כאשר סימנתי על כל אלה וי לקחתי את הסט.

אגלה לכם סוד, הרולר כבר משך דגים מעל 3 קילו בהצלחה מרובה והוא עולה 164 שקל. אז נכון זה לא סטלה או וונקוויש זה לא סי אי 4 אבל זה עושה את העבודה נהדר.

עוד דבר שחשוב לציין החוט, השקעתי בחוט וריווס סי באס איכותי ואני לא יודע מה זה פלונטרים. חוזק ואיכות הסט שלכם יקבע ע״י החוליה החלשה ביותר בו ולכך רצוי לחשוב טוב טוב מהי החוליה החלשה שאתם מוכנים לחיות איתה. אני וויתרתי על רולר שיכול למשוך אנטיאס 20 קילו. אני יודע שאם במקרה אני אתפוס מפלצת הרולר שלי לא יחזיק את המאבק מה עוד שהחוט 12 ליברות בטח יקרע שעה קודם... זה הכל תלוי אחד בשני וכל אחת החוליות חשובה השאלה היא איך אני מוציא סט הכי טוב במחיר סביר עבור התקציב שלי. היום אחרי מלאאאא טעויות ובזבוז כסף אני יכול לומר על מה אני מוותר ועל מה אני מתעקש וזה בגלל שגם אני יודע מראש מה אני מטרגט.

עבורי איכות המקל ראשונה במעלה אחריה החוט והרולר כל השאר (כולל דמויים) זה שטויות.

בפוסט הבא אני אשתף קצת מהידע שלי על דמויים ואני מבטיח קוק בוק (ספר מתכונים) לסט ולגיגים היותר פופולריים כולל איורים וסרטוטים.

מעבר לזה לפוס הזה יעלו תמונות של המקל הרולר והחוט שאני משתמש. אין בזה המלצה גורפת אלא רק שיתוף של מה אני משתמש. אני בטוח שיש יותר טוב כמו שכתבתי אבל בשביל הדגים שאני תופס זה מספיק בהחלט. סבלנות עוד דקה וזה כאן











יום שלישי, 13 במאי 2014

בין מקל למקל

אז חיכיתי עד שגיע מלאי חדש של מקלות להחליף את ציקמוק פלסטיק שהיה לי אבל כמובן שלא עמדתי בפיתוי (ומחלת הים) והלכתי לקנות מקל שהיה, בנתיים. עם ידע מצומצם ניגשתי לחנות אחרת ורכשתי שימנו פורס מאסטר 3 מטרים עם משקלי זריקה 15-40 וכמובן כמה דמויים.

הרולר המפלצתי כבר התאים למקל המפלצתי לא פחות אבל כמו שכבר הבנתם עשיתי עוד צעד והתרחקתי מהאולטרה בעוד כמה מאות שקלים.

לקח לי זמן לעבוד עם המקל הארוך הזה שלפי דעתי אורך אידיאלי לאדם בגובה ממוצע הוא 2.4 עד 2.7 מעל זה כאשר מורידים את השפיץ למטה ונותנים טוויצ׳ים השפיץ חופר בור בחול לבד. הוא פשוט משתפשף בגלל אורכו.
אבל אחרי חודש חודשיים של למידה אני התחלתי לתת תפוקה. דגים רבותי דגים, סוף סוף ההרגשה הנפלאה של מלחמה וכמובן ארוחת צהריים. 
אז בהתחלה הרבה התפספסו לי ברחו לא ננעלו הגיעו עד האבן בחוף או בשובר והשתחררו אבל היו גם פראיירים שפינקו אותי.

בוקר אחד של שישי יצאתי כשעה לפני זריחה לחברת חשמל באשדוד. על השובר כבר היו חמישה דייגים מצויידים מכף רגל ועד ראש. סרבלים מקצועיים ווסטים מקלות מהשורה הראשונה וטכניקה אלוהים איזו טכניקה גם בעוד 10 שנים אני אגיע לתנועה האלגנטית הזו. אז החלטתי שהיום במקום לדוג אני יושב ללמוד. הנחתי את הציוד בצד ומבלי להפריע ולשאול שאלות פשוט ישבתי והסתכלתי. חברים זו המלצה ראשונה במעלה, אם אתם חדשים תתפסו מומחה ולכו ללמוד. בלי לבלבל את המוח שבו ליד ותראו מה הוא עושה ואיך.
בשעתיים של ישיבה על הסלע למעלה בשובר למדתי כך כך הרבה שהייתי יכול להעביר שנה בלי להגיע לתובנות של אותן שעתיים. כמובן שבזמן הזה כל אחד מהתותחים האלו תפס לפחות 4 פלמידות במשקלים שמעל 2 קילו. ואני יושב ומרייר.
בשלב כלשהו הם החליטו להתקפל ואני פרסתי את המקל שלי וניסיתי לעשות את אותו דבר. אחרי כמה דקות הגיע יוסף עם אדם נוסף מדוגית ואמר לי ״אתה יודע מי זה שהיה כאן?״ אני מסתכל עליו עם סימן שאלה על המצח. הוא עונה ״זה חן הסיני! אחד הדייגים הכי טובים בארץ!!!״ שמחתי שהיתה לי הזכות לשבת שם וללמוד. אגב גם יוסף הוא אחד הדייגים הטובים בתחום.

פתחתי את הציוד וניסיתי לדוג כמה מכות ושום דבר. אחרי חצי שעה שהשמש לגמרי חשופה והים שקט לגמרי הגיעה המכה. בום!!! והנה הוא נתפס שתי דקות של סבא אליעזר והגזר אני רואה את ההבזק שלו במים כבר ואיך לא, הוא השתחרר וברח. ממשיך להשליך וכלום עד שבאחת המכות מייד אחרי שאני זורק אני שומע צעקות אני מפנה את הראש וסירת דייג עושה טרולינג 7 מטר מהמזח. לא הספקתי להגיב והדמוי של ננעל על החוט של הטרול של הסירה והקלאץ שלי מתחיל לזמר. יוסף הבין ראשון את גודל האסון שם את המקל שלו בצד ובא לעזרתי. התוצאה, המקל לא ניזוק אבל כל החוט משפולה עף החוצה תוך שניות והתנתק. חצי שעה אחרי חזרו דייגי הסירה וזרקו לי את הדמוי חזרה בלי החוט כמובן וככה הלכו עוד כמה שקלים על חוט חדש.


התפקוד אקשן של המקל הזה  אינו מתאים לכלבים ולכן קשה היה לתפעל כלבים איתו אבל חגגתי עם המריאה דופלקס על פלמידות והיה כיף.
מקל זול ומומלץ בדייג מסוג זה קצת קשה לתפעול בחוף למרות ההנפה הארוכה ומרחק הזריקה האדיר שהוא מאפשר. לברקים, לא תפסתי איתו אבל המלחמה עם גומברים ופלמידות היתה מהנה מאוד.

נרגעתי, יש תפיסות. יש הוכחה לכך שאם תזרוק פלסטיק לים יש מצב שהוא יחזור עם דג מחובר.

הלכתי לאיביי ורכשתי כמעט מכל הבא ליד. מבלי לכוון לסגנון דייג ודגי מטרה פשוט הכל. המחירים אומנם זולים מאשר בחנויות בארץ אבל מבלי שראית בעינייך את הדמוי שאתה קונה אל תזמין!!! ככה קניתי כלב 38 גרם שנראה כמו לברק 300 גרם בגודל. זול אבל מיותר

המשכתי לדוג בסופי שבוע והיתה תקופת יובש ארוכה שגרמה לי לשים את הציוד שוב בארון. בינתיים המקל המוחלף שלי הגיע והלכתי לקחת אותו. ברגע שנגעתי בו הבנתי שסיפור אהבה גדול לא יהיה פה אז לקחתי כי לא היתה ברירה אבל הוא משמש אותי עד היום כמעצור לדלת ברוב הזמן ואני לוקח אותו לכינרת כשהמשפחה מחליטה לנסוע. וזהו.

לאט לאט עם המון קריאה ברשת של מאמרים באנגלית ובעברית ולא מעט יציאות לים התחלתי להבין מה אני צריך ומה אני רוצה וכן, יש הבדל בינהם. החלטתי שהסגנון המועדף עליי הוא לא אולטרה ולא מדיום אלא רק לייט. דגי המטרה שלי הפכו מהר מאוד ללברק וכל השאר לא משנה ומכאן גזרתי את משקלי הזריקה הגדלים של הדמויים מרחק הזריקה והחלטתי שמקל לייט איכותי זה מה שאני צריך למרות שמה שאני רוצה זה אולטרה לייט. וחיכיתי להזדמנות לעשות את הצעד הבא.




יום שני, 12 במאי 2014

שונא מתנות יחיה


לפני יום ההולדת שלי אישתי היקרה שאלה אותי מה תרצה ליום ההולדת ואמרתי ששמעתי שקיים סגנון דייג שנקרא זרזור ושמעתי מחבר שמתחילים מציוד שנקרא אולטרה לייט. אישתי הקשיבה ואמרה יופי נהדר זה מה שאתה רוצה? עניתי כן, אני אקרא קצת ברשת אני אשאל ואקנה משהו בחודש הקרוב. 

למחרת בערב אני חוזר מהעבודה ובסלון מחכה לי סט אולטרה לייט. מסתבר שאישית דיברה עם אחותי והיא נכנסה לחנות הכושלת ביותר על הפלנטה (אפילו בטימבקטו שאין שם ים יש חנות יותר טובה) וקנתה לי מקל מפיברגלס באורך 2.03 רולר 3000 וחוט בד סיני מזויף עם מדבקת פאוור פרו.

אני שבאותו שלב מבין בזרזור עוד פחות מהמוכר שהתאים את הזוועה הזו ודחף את זה לאחותי מאושר עד השמיים מההפתעה המענגת פותח את האריזות ומגלה שהרולר שבור
למחרת בבוקר אני מתייצב בחנות ומבקש להחליף את הסט ומגלה שבחנות אין מבחר גדול ומשאיר בחנות את הרולר השבור להחלפה ומקבל הבטחה ״מחר יהיה לך חדש ואין צורך להחליף מקל זה מקל מעולה״. אני בנאדם שנוטה להאמין לאנשים כל עוד לא הוכח שהם משקרים האמנתי. 

הרולר הוחלף אחרי שבועיים המתנה וביקורים דחופים בחנות.

יאמר לזכות המוכר שהוא הסכים להחליף לי את המקל אם ארצה גם אחרי שאני אשתמש בו.

אז יש לי סט, אולטרה זה לא אבל סט הרכבתי את החוט על הרולר המפלצתי חיברתי למקל הקצר-פלסטיק ויצאתי לרכוש דמויים.

כצאן לטבח הנעתי את האוטו ויצאתי לאותה חנות המוגבלת. נכנסתי ורכשתי במיטב כספי דמויים סיניים חסרי שם חסרי תנועה חסרי מנגנון מגנטי לזריקה בגדלים ענקיים שרובם הומלצו על ידי המוכר שלא עשה בכוונה אלא הוא פשוט לא מבין והוא ציין את זה יותר מפעם אחת. אני פתי מאמין קונה למרות שבברור כתוב על חלקם שאלו דמויים לטרולינג על חלק כתוב שהם מיועדים למים מתוקים ועל חלק פשוט לא כתוב כלום.

שמח וטוב לב יצאתי החנות לים. השעה 11 בצהריים השמש במרכז השמיים ואני עם הסט החדש בים. זורק מושך זורק מושך ולא מבין איך הדמויים שלי נופלים 5 מטר מהחוף נו טוב 6 מטרים.

חוזר הביתה מיואש מיותר לציין ללא דגים.

למחרת יוצא בזריחה, לידי זרזרן שנראה מקצוען אמיתי. אני מניח בצד את הסט שלי ומנסה להבין מה הוא עושה אחרת. עוקב אחר כל תנועה כל מהלך ומנסה לחכות את המקצוען ללא תוצאות משמעותיות. שעתיים שאני זורק מושך זורק מושך ומבין שמשהו פה לא עובד. 

הולך הביתה ומתחיל לקרוא ברשת בכל מיני אתרים מהארץ מחול ולאט לאט אני מבין את גודל הטעות שעשיתי.

אני אנסה לפרט את הטעויות
קודם, לא מתחילים מאולטרה לייט. לדעתי עדיף להתחיל ממדיום לייט
בנוסף בדייג מהחוף מקל באורך 2 מטר לא מספיק ארוך כדי להניף דמוי למרחק גדול מספיק.
מקל מפיברגלס שמיועד למים מתוקים אינו בנוי לעבודה בחוף ים ומכאן הכשל הראשוני והגדול בניסיון לעבוד איתו.
משקלי הזריקה של המקל 7-21 גרם זה אכן מדיום לייט אבל הכוונה המקורית שלי היתה אולטרה לייט שכפי שידוע זה 0-7 גרם.
ברור שהדימויים שמיועדים למים מתוקים ולטרולינג אינם יונפו ויעופו מספיק רחוק וכמובן יורידו בצורה משמעותית את הסיכוי לתפיסה.
כשל נוסף הוא בהירת החוט הסיני המזויף עם מדבקת הפאוור פרו שגרם לפלונטרים מטורפים שרק תיסכלו אותי יותר ויותר.
טעות נוספת היתה לגשת לחנות ללא מלאי וללא מבחר והכי חשוב שהמוכר חסר ידע ולא יודע להמליץ ולייעץ נכון.

קיצור, כל הטעויות האפשריות וזו רק ההתחלה 

הנה כמה תמונות מהציוד שכולו טעות אחת ארוכה








למקל המהולל אין לי תמונה כי אחרי חודשיים שלשה כשהגיעו דגמים נוספים לחנות הוא הוחלף במקל כושל אחר אבל זה כבר בפוסט הבא

אז אומרים שונא מתנות יחיה (משלי ט״ו כ״ז), אז אומרים... זו ההוכחה!


את המתכון הנכון מבחינתי בבחירת ציוד אני אביא באחד מהפוסטים הבאים אבל רק אציין את העיקרון והוא כזה, תחליט מה אתה רוצה לתפוס מה אתה מטרגט ומשם תחליט מה לקנות

זהו, אחרי הכישלון הזה שנמשך שלושה חודשים הציוד ננעל במחסן לכמה חודשים וחזרתי לפתיונות עד העונג הבא שבא מהר מידיי אבל הפעם קצת פחות מטופש.

יום ראשון, 11 במאי 2014

ראשון, ראשון

ראשון ראשון ואחרון אחרון. אז נתחיל בראשון
לפני הרבה שנים, עוד לפני שהייתי מודע לזה שאני אני, אני זוכר את עצמי ילד קטן שנגרר אחרי אבא בין הסלעים בשובר הגלים בחברת חשמל, בחוף הים בניצנים או הולך קילומטרים עד חוף פלמחים. שישי בצהריים שבת בבוקר אמצע השבוע בערב או בלילה איכשהו אני זוכר את עצמי לא מעט בים ועוד אני זוכר שהייתי מבסוט. 

סיפור שאני זוכר היטב מהשנים האלו, יום הולדת גיל 9 אבא מזמין את כל המשפחה לארוחת דגים וחגיגות יומולדת. בבית אין אף לא דג אחד, לא סנפיר, לא זנב, לא קשקש כלום. המשפחה המורחבת צריכה להגיע ב 7. אבא חוזר מהעבודה ב 2:30 עולים לאוטו בדרך אוספים שני דודים (בתפקיד סבלים בלבד) ויוצאים לים.
הרכב עוצר בחניית חברת חשמל ואנחנו יוצאים. אבא פורק את רשת השבקה, טראח, רשת זריקה עגולה עשויה מלאכת מחשבת ביד אדם כמובן. הרשת בנויה כמעגל רשת סביבו שורת משקולות ובמרכז כבל שמחובר לכל קצוות הרשת כך שמתיחת הכבל המרכזי מכווץ את הקיף הרשת ונועל בתוך הקונוס שנוצר את הדגים.
מתחילים ללכת צפונה לכיוון פלמחים אבא מנחה אותנו לשמור מרחק וכמו צייד מודד את כיוון הרוח רואה את כיוון השמש ומנסה לאתר דגים מבעד לגלים הקטנים על החוף. איגוף, כפיפה כדי להקטין את החתימה וההצללה כניסה איטית למים והשלכה של הרשת.  אנחנו מתקרבים הדודים נכנסים למים כדי לעזור להוציא את הרשת עמוסת הדגים מהמים. חצי בורחים הקטנים עוברים דרך חורי הרשת בלי בעיה. עולים לחוף עם הרשת המפרפרת מחזירים לים את הדגים הקטנים ואוספים את הגדולים. שעה אחרכך אנחנו כבר בדרכנו חזרה. שני דליים של 20 ליטר כל אחד מלאים בדגים.
מגיעים הביתה מסריחים מדגים בבית כבר ראשוני האורחים כבר הגיעו. כולם מתגייסים לניקוי הדגים טיגון מהיר ויש ארוחה.

ככה זה היה לפני 30 שנה. כשהייתי יורד לים הייתי מעיף עם הרגל דגים אל החוף. לא היה צריך חכות מיוחדות לא היה צריך טכניקה מיוחדת כל מה שהיה צריך זה ללכת לים, זהו.

בינתיים עם השנים טכניקות השתכללו הציוד הפך להייטק אמיתי והדגים, הדגים נעלמו.

את הבלוג הזה אני כותב כדי לשתף מעט מהידע שלי ומהחוויות שלי בדייג בכלל ובדייג זרזור בפרט ובעיקר לנסות לעשות שינוי תפיסתי אצלנו הדייגים החובבים. הים גווע, הדגה אינה עוד, צבי הים טובעים ברשתות דייגים מסחריים ונפלטים מתים לחוף ועל החוף כבר לא ניתן לראות את הסרטנים הקטנים הלבנים שהם הנקיינים של הים וגם מקור המזון ללא מעט דגים שנעלמו בגלל זיהום בלתי נסבל.

אני לא מהמומחים הגדולים בתחום הזרזור ואין לי שאיפה להיות מומחה. יש טובים ממני ויש מנוסים ממני ויש עשירים ממני שמחזיקים ציוד טוב יותר אבל אני יודע לכתוב (כך אני מקווה). כאן אני אציג את הציוד שלי החוויות שלי התפיסות שלי והדעות שלי. אני אנסה להציג את החשיבה שלי בבחירת ציוד ובבחירת סגנון הדייג הן התאוריה והן בדיווחים אחרי דייג. אני לא מפחד לומר ״טעיתי״ ובטח אני אגיד את זה לא פעם בבלוג הזה. מה שבטוח שאלו יהיו הטעויות שלי שאתם מוזמנים שלא לעשות או לבחור ולעשות אותן שוב.

לפני שנה וחצי קיבלתי מתנה ציוד זרזור בסיסי מאוד ניסית התייאשתי זרקתי במחסן אחרי כמה חודשים שלפתי שוב התייאשתי שוב ובפעם השלישית הוצאתי שוב והחלטתי לא להתייאש.
חברים טובים מלווים אותי כבר כמה חודשים ופה המקום להגיד תודה לחן הסיני לאביתר לינון וכמובן ליונל האיש והאגדה

וכאן המקום גם לתת קרדיט לקבוצת הפייס Israel fishing 2014 
שמהווה מקור ידע ושיתוף


כיוון שעברו כבר כמה חודשים מההתחלה אז הפוסטים הבאים אני אשתף קצת מההיסטוריה הלא רחוקה וכך תוכלו להבין את הצעדים הראשונים בבחירת ציוד או לפחות את המוטיבציה מאחורי בחירת הציוד. את הציוד שלכם תבחרו בעצמכם רק היו ערים לשגיאות שאני עשיתי וכך תוכלו לחסוך לא מעט כסף.

אז דיי בלה בלה
מהפוסט הבא יהיה גם בשר או בעצם דגים

תהנו