כיצד לטרגט לברק - חלק שלישי ואחרון (שיבת המלך)

החלק הראשון כאן
החלק השני כאן


טוב כמו כל טרילוגיה טובה הפרק האחרון אמור לסגור את כל הקצוות בסיפור ולתת closure לסיפור המסגרת. העניין הוא שלא נשאר הרבה מה לספר הרוב כבר נכתב בשני החלקים הקודמים (החלק הראשון והחלק השני)

מה נשאר?
נשאר קצת לדבר על דמויים קשיחים. איזה דמויים מומלצים לטרגוט לברקים אילו אינם מומלצים מה נתן לי תוצאות ומה כשל והכי חשוב איך לעבוד עם הדמויים השונים לקבלת תוצאות.

אז נתחיל בזה שאני שונא לדבר על דמויים קשיחים!
הסיבה שאני שונא לדבר על דמויים קשיחים היא לא בגלל שאני לא משתמש בהם אלא בגלל שהדבר האחרון שאני רוצה והסיבה האחרונה שלמענה הבלוג הזה נכתב זה כדי שאתם, הקוראים, תרוצו לחנויות לקנות עוד דמוי ב 120 ש"ח. הבלוג נכתב כמידע חופשי לכל ללא שום מטרת רווח אישי מהפעלתו וכתיבתו, וההמלצות שלי בדרך כלל עוסקות בהכרת הים והדגה ולא המסע קניות של דמויים יפנים צבעוניים נוצצים במאות שקלים ובאמת שהייתי רוצה להשאירו כך.

אבל

ויש אבל

כל מי שמחשיב את עצמו דייג ז'רזור מחזיק קופסה אחת או יותר, קטנה או גדולה ובמקרים מסויימים ארגזים של דמויים בבית. רוב הדמויים מרגישים מים רק בגיגית השטיפה בסוף הדייג ואולי 10 דקות בחודש (בממוצע) במפגש ממש מקרי עם מי מלח בים התיכון. רכישות של דמויים מתבססות על שמועות מפה לאוזן על מקצוע מעולם הרבנות בכלל (שוחט) ואני ממש אשמח אם תפסיקו להשקיע כל כך הרבה כסף בניפוח התיק שלכם ותשקיעו חצי שעה ביום לניפוח השכל שלכם ונקודה טוב להתחיל היא במאמר פשוט של איך לבחור דמויים

אז אחרי הדיסקליימר הארוך את בטח כבר מבינים שאין לי אינטרס, אין לי שותפות בשום חנות או חברה או יבואן ולמען האמת את רוב הרכישות שלי אני עושה בחו"ל דרך המרשתת (אנטרנט בעברית). אני לא שולח אותכם לקנות שום דבר ואני מקווה מאוד שלא תקנו כלום אלא תשתמשו במה שכבר יש לכם בבית.

בגדול אני חסיד של הדמויים של (IMA) איימה, http://imalures.com/ ולכן אתחיל ב 3 המלצות לדמויים של החברה המצוינת הזו

הדמוי מספר אחד (חוץ מסיליקון ובומבט) לדייג של לברק (וגומבר) הוא לא אחר מאשר Ima Pugachev's Cobra

הדמוי הזה מגיע בשתי מידות 60 ו 90, במשקל 6 גרם ו 12 גרם בהתאמה. לדמוי הזה מרחק זריקה מכובד מאוד יחסית למשקלו כאשר הוא מוטל עם ציוד מתאים (ציוד מתאים זהו נושא ענק למאמר אחר שיפורסם בקרוב) יש לו שחיה ייחודית שמאוד מושכת את הלברק, כשמתפעלים אותו נכון כמובן.

בעבר הקדשתי זמן לכתוב על הדמוי הזה מאמר נפרד ותוכלו למצוא אותו כאן

אציין כי הדמוי של ה 6 גרם לא מתאים לים של מעל ל 40 ס"מ גלים ובמקרים כאלה אני שולף את ה 12 גרם שעובד יוצא מן הכלל בים של 40-60 ס"מ.

אז איך עובדים איתו, מאוד פשוט, כדי לטרגט לברק גלגול בינוני עד איטי שפיץ למטה וטוויצים עדינים של שפיץ המקל בלבד כדי לגרום לו לנוע ב S המפורסם של הקוברה מבלי לגרום לו לקפץ מעל המים. בכל 5-7 מטרים של איסוף חוט הפסקה, עצירה קלה ושוב גלגול איטי. במטרים האחרונים מהחוף אפשר כבר לראות בבירור אם יש לנו דג על הזנב של הדמוי וכן, אם זה לברק בטטה אז טוויצים עדינים כדי לגרות אותו לתקוף כמעט ללא גלגול (בדומה לתפעול הסיליקון)

וגם כאן, זה לא נגמר עד שלא נגמר, רק שמצאתם את הדמוי שלכם על החול ליד הרגליים שלכם זה נגמר, לא שנייה לפני.

את הדמוי הזה רכשתי לראשונה בתאילנד לפני כשנה לאחר שהומלץ על ידי אחד הגורואים השקטים בתחום, איתמר זלמן ילד הפלא הנהרייני ואני חייב לומר שזו בחירה מספר אחת לאי בודד כמובן עם סיליקון ובומבט, גפרורים מצ׳טה ברזנט מיטת שיזוף ומלון 5 כוכבים דלאקס. תפעול נכון של הדמוי הזה יביא תוצאות.

דמוי נוסף שעושה עבודה לא רעה בכלל הוא Ima Komomo הדמוי הזה בא במגוון יחסית רחב של גדלים ומשקלים אבל אני אתרכז במשפחה אחת של ה Komomo והיא ה Slim. אלו דמויים דקים וארוכים במידות של 90 ו 130 ובמשקלים של 6 גרם ו 12 גרם בהתאמה. הדמוי הזה צף אך היחס בים המשקל הסגולי של הדמוי לזה של המים קרוב מאוד ל 1 כלומר הוא מושהה עם נטייה לצוף. למי שזה נשנע כמו סינית אני יסביר את זה במילים פשוטות, כאשר אנחנו לוקחים חומר שהוא קלל ממשית ממשקל הסגולי של המים הוא נוטה לצוף מיד, קחו שעם או חתיכת עץ שימו במים ומיד הוא יעלה ויצוף על פני המים. אם ניקח חומר עם משקל סגולי גדול משמעותית מזה של המים לדוגמה, ברזל או עופרת הוא ישקע מיד. אם ניקח חומר עם משקל סגולי דומה לזה של המים (טיפה יותר קל) אז הנטייה תהיה לצוף אבל היא תהיה קצת יותר איטית מהשעם שעף למעלה וצף ברגע, לזה קוראים מושהה suspended (רוב הדברים האלו מוסברים במאמר על בחירת דמויים כאן). ובכל אופן, על הדמוי הזה כתב עידו מקבוצת הדייג בפייסבוק בעבר אותו תוכלו למצוא כאן

אז אני עובד איתו בטרגוט לברקים, זה הכי פשוט בעולם מהסיבה הפשוטה שהדמוי הזה עושה חצי עבודה בשחייה פשוטה מתחת לפני המים (20 עד 60 ס"מ) ובציפה האיטית בעצירות התכופות. אז כל מה שצירך לעשות לזרוק אותו מעבר ל KILL ZONE של הלברק לגלגל שפיץ למטה עד אשר הדמוי מגיע לעומקו המרבי (מספיק 3 מטר של גלגול בינוני) ואז עצירה של 2-3 שניות ובזמן העצירה טוויצים עדינים של שפיץ המקל תוך העלאת השפיץ מלמטה למצב מאוזן או טיפה יותר, כך החוט ישאר מתוח כל הזמן, אחרי העצירה שוב הבאת הדמוי לעומק המרבי. כך אני תפסתי לברקים עם הדמוי הזה למרות שעידו תיאר שיטה קצת אחרת.

הדמוי השלישי שייך לאותה משפחה, Ima Komomo II זה דמוי לעצלנים אמיתיים (כמוני) את התיאור שכתבתי בעבר תוכלו למצוא פה

והדמוי הזה כל כך פשוט לתפעול שלפעמים זה פשוט משעמם לעבוד איתו. המיוחד בדמוי הזה שהוא דמוי טופווטר שצולל 5-10 ס"מ והוא יותר וברציות ורעידות בשחייה שלו לבד, בלי טוויצים ובלי מאמץ. כל מה שנדרש כדי לטרגט לברק הוא גלגול בינוני איטי עד שמגיעים ל 7-8 מטרים הקרובים לחוף שם נעבור מגלגול איטי לגלגול ממש איטי במידה ואנחנו רואים דג שאורב לדמוי שלנו.

ישנם עוד עשרות דמויים שיכולים לטרגט לברקים ושיטות העבודה דומות, בטופווטרים בדומה לקוברה במינואים בדומה לקומומו סלים ומסתבר שיש עוד דמוי אחד או שניים שמתנהגים כמו הקומומו 2.

אז אני אמנה חלק מאותם דמויים שנחשבים לדמויים טובים לטרגוט לברק ללא סדר חשיבות, עדיפות, מחיר או הסבר נוסף וללא המלצת קנייה כלשהי, תעשו את החשבון לבד מה וכמה כסף צריך להוציא בשביל ליהנות.

בגדול, שימו לב שכל הדמויים הם טופווטרים או שאלאו, בכל אופן אין כאלה שיורדים מעבר ל 60-80 ס"מ בלחץ. זה מה שעבד עבורי

LUCKY CRAFT SAMMY (גדלים מומלצים 65 ו 85)

LUCKY CRAFT Gunfish (בגודל מומלץ של 95) שנתן תוצאות מהזריקה הראשונה.

עוד דמוי שאין אצלי בתיק אבל בא מומלץ מכל הכיוונים הוא ה Xorus Patchinko II

Bassday Sugar Pen 70S

TACKLE HOUSE Feed Popper 70 (ותזהרו שלא יבוא גומבר בטעות)

Duo MOAB 85F Slim Floating 

DAIWA SHORE LINE SHINER SL12

יש עוד רבים שניתן לטרגט איתם לברקים. העבודה דומה ברובם ולכן אין הרבה מה להרחיב בנושא שיטות העבודה. אם יש לכם שאלה ספציפית לגבי דמוי כזה או אחר אשמח להוסיף ולשתף מניסיוני. כל מה שצריך זה שם למטה, בחלק של התגובות לשאול ואני אשתדל לענות לכולם

כמעט שכחתי, לא פחות חשוב, דמויים שלא עבדו לי בשום מקרה ואני לא ממליץ לנסות לטרגט איתם לברקים

כל משפחת הציקדות וויבים למיניהם מעולם לא תפסו לי לברק אחד וניסיתי תאמינו לי ניסיתי

ג'יגים וניקלים לא עבדו לי מעולם בטרגוט לברק

מינואים שיורדים מתחת ל 80 ס"מ לא נתנו תוצאות

מינואים שוקעים חזק, לא נתנו תוצאות

מעולם לא ניסית ספינרים בטרגוט לברק אבל לא נראה לי שכדאי משום מה

פופרים גדולים לא נתנו לי תוצאות בזמן שהקטנים בעבודה עדינה של קצה המקל כן נתנו תוצאות

אבל תנסו אולי לכם זה יעבוד

זהו, תם הטקס (לשירת התקווה המסדר יעבור לדום, עמוד דום!).

נגמר חלקו שהשלישי ואחרון של טרילוגיית מאמרי כיצד לטרגט לברק. היה לי לעונג לכתוב ואני מקווה שנהנתם לקרוא. כמו בכל המאמרים יש לקחת בערבון מוגבל את נכונות המידע ולא להסתמך עליו בכל מקרה. תנסו תטעו תנסו שוב ושוב זו הדרך שאני למדתי ואני שמח שאני יכול להעביר חלק מהידע והניסיון שנצבר אצלי בקופסה החשוכה במהלך השנים ואני מקווה שהצלחתי לחסוך לכם שקל או שניים ובנוסף לחסוך לכם קצת תסכולים ביציאות עקרות מדגים

יאללה עד העונג הבא, צאו תדוגו, ותיהנו. בברכת חוטים מתוחים.


אחרי שתפסנו לברק יפה (מעל קילו) מה לעשות איתו כאן

כיצד לטרגט לברק - חלק שני (שני צריחים)

החלק השני במאמר יתחיל בגילוי, כן בלי ליצור מתח מיותר ולבנות סיפור גדול תופים וטררם, גילוי פשוט גילוי.

למי שלא קרא את החלק הראשון אפשר למצוא אותו כאן


אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי ללברק ברגע שהגעתם לנקודה בה רציתם לדוג בכך שטבלתם את הרגלים במים.

ובטח אתם חושבים לעצמכם עכשיו מה? אתה רציני? אבל איך נגיע ל 45 מטר עם דמוי של 12 גרם? הדגים הגדולים נמצאים רחוק, ואנחנו נכנסים רק עד הברכיים כדי לגדיל את טווח הזריקה ואפילו קנינו וסט ציפה למטרה הזו כדי שלא יבוא גל וייקח אותנו למצולות יחד עם סטלה האטומה (למים כמובן).

אז כן, חלק מהמאפיינים של שיטות הצייד של הלברק היא מעקב התגנבות ותקיפה בשבירת הגל האחרונה על החוף

ובטח אתם חושבים, מה? אתה רציני? דג של 2 - 3 קילו יתקוף במים בעומק של 15-20 ס"מ? אין מצב שדגים בגודל הזה נמצאים בעומק כזה. לא יתכן שהם תוקפים כל כך קרוב.

אז כן, זה הגילוי הגדול, היו שניחשו שזה צבע הלבוש והיו כאלה שטענו שללברק ראיה ביונית כמו של סטיב אוסטין אבל העניין הרבה יותר פשוט (ופחות הזוי לטעמי) הלברק דג חשדן ולכן יעקוב אחרי הטרף שלו לאורך זמן והסיבה העיקרית היא פשוט לא להיפגע במהלך התקיפה ולוודא שהטרף נגיש ובטוח לתקיפה לפעמים תראו את הלברק מלווה את הדמוי לצידו, פשוט שוחים במקביל אשר הלברק נמצא צעד אחד מאחור הדמוי שלכם ועוקב אחרי תנועות השחייה של הדמוי כאילו לומד את הטרף ומנסה לבין ולתזמן את התקיפה לזמן בו הטרף לא יוכל להגיב או שיגיב בצורה המינורית ביותר. ובדרך כלל התזמון הזה יוצא עם שבירת הגל האחרונה על החוף. ייתכן שהלברק מבין שמיד כבר לא תהיה הזדמנות לתקוף אבל ברוב הפעמים התקיפה מתבצעת ב 4-5 מטרים האחרונים.

אציין שלא מעט פעמים תפסתי לברק שלא בשבירת הגל האחרון אלא קצת יותר פנימה, בדרך כלל בים שוצף ועובד. ואפילו זכיתי לגרור לברקים ממרחק של 40 ו 45 מטרים אבל אלו המקרים הבודדים והנדירים. רק כדי לסבר את האוזן בחורף שעבר הייתי יוצא לחוף הבית בים של 80-100 ס"מ וזורק את הדמוי באלכסון כמעט במקביל לקו החוף במקום לזרוק אותו ישר פנימה ב 90 מעלות לקו החוף. פשוט כדי לסרוק את אזור שבירת הגלים הקרובה לחוף אני זורק לרוחב במקביל לקו החוף.  ותאמינו לי, תפיסות בלי סוף כשיש לברק בסביבה כמובן.

באופן מפתיע או לא, לחוף הבית שלי עדיין לא הגיעו לברקים השנה למרות ששמעתי שמועות מאזור חוף השרון שכבר נצפו פרטים (בטח סיפרו לחברים שלהם על ההוא עם הכרס והקרחת על החוף דג לרוחב) וגם בשנה שעברה כאשר כבר הגיעו הם הופיעו לשבועיים נעלמו לחודש והופיעו שוב. זה בא בגלים, גלים טובים מיד אחרי סערות משמעותיות כאשר הים מתחיל להירגע.

אז בוא נעשה סיכום ביניים
הבנו שלברק זה בטטה של טורף
הבנו שניתן לתפוס אותו בכל שעה ובמיוחד בשעות שסביב הזריחה
הבנו שהלברק יעדיף כל סוג של ים משקט עד גלי אבל אנחנו נעדיף גלי וקצפי כי יש לנו יותר סיכוי לתפוס אחד
הבנו שמרדפי סרק זה חלק מהעניין והבנו שלצבע הדמוי יש משמעות (או שאין אני כבר לא זוכר)
הבנו שרצוי לתפוס מרחק של 2-3 ואפילו 5 מטר מהמים כדי לאפשר ללברק לתקוף כמו שהוא אוהב
והבנו שאין חוקים בים (חוץ מאלה שהגדרתי עכשיו)

אז מה נשאר, נשאר להבין איך
וזה לא סוד גדול, כי 'סוד' זו אבקת כביסה ולא מוצלחת במיוחד, אלא מה, שהסגנון של ז'רזור לברק זה כמעט האנטיתזה לז'רזור בכלל. בטח עכשיו חצי מאנשים תופסים את שערות ראשיהם וחושבים מה זה ז'רזור בסגנון שהוא אנטיתזה לז'רזור? והשאר חושבים מה זה לעזאזל אנטיתזה? אז אני יסביר פרה פרה, כאשר אנחנו מטרגטים דגים כמו הגומבר הטרכון או אפילו כחלינים שלא לדבר על דגים גדולים חזקים כמו פלאמידות (מקרל ספרדי) טוניות טונה אנטיאסים דוראדו וכדומה, העסק תמיד זה להחזיק את הדמוי חי, זז, מרעיש מקפץ תמיד בגלגול. וזה הסגנון הקלאסי בז'רזור, דג חזק טורף רודף אחרי דג שמנסה לברוח כמו החתול וכדור הצמר זה פשוט אינסטינקט של טורף, משהו זז בורח נראה ומשאיר עקבות ונשמע כמו טרף. מיד הטורף נדרך ומתחיל לרדוף ולנסות לתקוף במטרה להשיג ארוחה. הרי המרדף עצמו מהווה איבוד אנרגיה שהטורף בדרך כלל מרשה לעצמו לעשות רק כאשר בצד השני של המרדף יש סיכוי גדול למנת אנרגיה מהירה וזמינה כדי לפצות אחר החיפוש והמרדף אחרי המזון.
אז מה זה אנטיתזה, לברק זה דג בטטה (כבר אמרנו את זה) וכאשר אנחנו מטרגטים לברק אפשר לז'רזר ביד אחת ובשנייה לחפש דמויים באיביי, טוב נו לא ממש אבל הגלגול הוא אחר הציפייה היא אחרת המעקב הוא שונה. אז אני אנסה להסביר כמה סגנונות שמתאימים לדמויים שונים אבל אתם לבד תבינו ממש עוד מעט שאין מה למהר, צריך לגרום ללברק לשים לב שיש טרף במים ומאותו רגע שקיבלתם את תשומת ליבו של הטורף אין מה למהר, ההפך, לאט לאט.

אז לכל החברים המתחילים נתחיל בדרך הפשוטה ביותר לטרגוט לברק. אין צורך בציוד מיוחד, אפשר לעשות את זה גם עם מקל חוף (וחגורת גב וכירופרקט צמוד כמובן) וזה בומבט וסיליקון. את האיך קושרים ומה קונים יש כאן, במאמר הזה ואחרי שהבנו איך לקשור בומבט ואיך לחבר סיליקון נסביר איך משתמשים ביופי המופלא הזה

מתכון למתחילים
בחירת מקום לפי המאפיינים של ה KILL ZONE של הלברק
רגלים רחוק מהמים
זריקה ארוכה פנימה לים (30-40 מטר זה מעל לראש)
2 גלגולים במהירות בינונית מטה (סתלבט בלי להתאמץ) שפיץ למעלה
טוויצים מהירים וקטנים (קטנים) עם שפיץ למעלה ללא גלגול (או עם גלגול ממש איטי רק כדי לאסוף את החוט הרפוי)
איסוף החוט 2 גלגולים וחוזר חלילה
עד שמגיעים כ 7-8 מטר מהחוף, הגלגול הופך לאיטי אם ראיתם לברק שאורב לסיליקון עצרו ותנו טוויץ קטן איסוף חוט וחכו רגע ושוב, לא ראיתם כי יש קצף כי לילה כי החתול אכל לכם את שיעורי הבית המשיכו בגלגול איטי מאוד עד שראיתם את הסיליקון מחוץ למים. אל תהגידו לעצמכם הבומבט בחוץ אז נגמר, זה לא נגמר עד שהסיליקון בחוץ, מניסיון


מתכון למתקדמים
בחירת מקום לפי מאפייני ה KILL ZONE של הלברק
עכשיו זוזו ממנו 10 מטרים לאורך החוף, צפונה או דרומה
רגלים רחוק מהמים
עכשיו זריקה באלכסון 20-30 מעלות מעל קו החוף. נסו להגיע לעברו השני של ה KILL ZONE
גלגול בינוני עם שפיץ למטה לכיוון הים
עצירות תכופות וטוויצים קטנים קטנים שהסיליקון ישקט מעט ויעלה למעלה ושוב
נסו לראות על הסוואל הקרוב את המרדף אם יש אחד תנהגו כמו במתכון למתחילים. הוא בטטה אז תנו לו, שיהיה לו קל לתקוף

אומנם סיליקון ובומבט נחשב לנשק של שנות ה 80 של המאה הקודמת שזה מה שהיה (זה ונוצות של יונים) אבל גם המתקדמים שביננו שיש להם יאמגה בלאנקס אפייה טנריו בריידן סטלות טויין פאוור ושאר מיני ציודים באלפי שקלים יקבלו יותר תקיפות בעשרות אחוזים על הסיליקון. מה שהופך את הסיליקון לנשק יום הדין כשמדובר בטרגוט לברקים

ובכל זאת, כאשר יש כלכך הרבה דמויים יפנים יקרים ונוצצים בצברים נהדרים וכולם רוצים להתגאות בדג עם דמוי קשיח מנצנץ בפה בפוזה אופיינית עם גריפר אז אני אסביר גם איך לתפוס לברקים עם דמויים קשיחים.
אני יעשה סקירה מקיפה על הדמויים שאני עובד איתם איך צריך לעבוד איתם ואיך אני עובד איתם שזה לא ממש דומה כאשר מדובר בטרגוט לברק. מה תפס לי ומה כשל מה כדאי ומה היה בזבוז זמן וכסף עבורי אבל כל זה, בחלק הבא של המאמר.

בחלק הקודם הצבתי סף של 250 צפיות ייחודיות לפני פרסום החלק הזה והגעתם ל 320 תוך יומיים וחצי מה שלא משאיר לי זמן לכתוב. אז הפעם ניתן לעצמי טיפה יותר זמן לנשום, 500 צפיות ואני מפרסם את החלק השלישי שעדיין בתהליך כתיבה.

אז זהו, היה לי לעונג לחלוק איתכם את הנסיון שלי. והמאמר הזה בדיוק כמו האחרים בנוי על הנסיון שלי מה שזה אומר שבטח הוא שגוי מהיסוד ומלא בשטויות. אם נתקלתם בשטות כזו או אחרת ואתם ממש רוצים להעיר לי אז סבבה כאן למטה יש מקום לתגובות אני משתדל לענות לכולם.

יאללה 500 צפיות ייחודיות מתחילות באחד ואולי עד הסופ"ש יהיה חלק שלישי

*** עדכון
בעקבות ההערות וההארות שלכם אני מצרף נספח לחלק הזה ובו אני אשתדל לענות על השאלות הנפוצות
נתחיל בדייג לברקים בלילה, כפי שכתבתי בחלק הראשון של המאמר ניתן לטרגט לברק בכל שעות הים וזה כולל צהרי היום וזה כולל אמצע הלילה, עם ירח ובלי ירח. אין צורך בשימוש בסיליקון זוהר או כל דבר דומה, רעש שקשוק הדמוי על פני הים והתנועה עם השובל יעשו את העבודה. ישנם לילות בהם בקרבת החוף מתקבצים לברקים והזמן הטוב ביותר לטרגט אותם זה חצי שעה לפני ועד חצי שעה אחרי הזריחה אבל בהחלט ניתן לדוג בלילה

אורך החוט בין הבומבט לבין דמוי הסיליקון לא מומלץ שיעבור את ה 1.5 מטר ובכלל כדי להיות על הצד הבטוח 1.2 מטר זה בהחלט מספיק הסיבה היא אנחנו רוצים שהדמוי והבומבט ייצרו שובל אחד רעש אחד של שחיה אחת כך נקטין את הסיכוי לקבל את התקיפה דווקא על הבומבט ולא על הדמוי. יוצא יתר מפעם אחת לראות דג כשכל גופו באוויר מעיף את הבומבט זה אחד הרגעים הקשים ביתר לצפייה מהחוף, במיוחד אם במהלך שעתיים קיבלת 3 תקיפות בלבד.
דמוי הסיליקון המומלץ הוא סיליקון פשוט ב 3-6 ש"ח האמת שלא משנה הצבע אבל מה שנמכר בחנויות זה בדרך כלל צבעים בהירים באורך שבין 6 ס"מ ל 8.5 ס"מ. למשקיענים שבייננו ניתן להשתמש בסיליקון ממותג של חברת רגלו הצרפתית או כל חברה אחרת אבל מניסיוני הדל לא תקבלו תוצאות טובות יותר בצורה משמעותית.

KILL ZONE זה אזור הסביר ביותר לתקיפה של הלברק ובעצם כפי שהוסבר בחלק הראשון וכאן למעלה במאמר זה האיזור הקצפי במרחק 0 עד 8 מטרים מהחוף

ועוד דבר אחד חשוב, המאמר מתייחס לחוף חולי או חולי וסלעי מעורב בו בדרך כלל נפוץ יותר דג הלברק. ישנם שינויים קלים כאשר נלך לדוג בחוף סלעי ריפי עמוק. אני לא נכנס לשינויים במאמר זה כיוון שברוב הארץ ישנם חופים מעורבים וחוליים כך שכל אחד ואחת מכם יוכל למצוא את החוף המתאים הקרוב למקום מגוריו (ואם לא אתם מוזמנים לחוץ הבית שלי, רק תודיעו מראש שנשמור לכם מקום VIP)


מעבר לחלק השלישי כאן

כיצד לטרגט לברק - חלק ראשון (אחוות הטבעת)

מזמן לא כתבתי בבלוג אולי בגלל שהטלפון החכם שלי מת ויחד איתו כל הטיוטות והרעיונות שכתבתי בזמן האחרון ואולי בגלל הזמן לא היה בשפע ובכל זאת הנה, מצאתי זמן ללהג כמה שורות בבלוג לרווחת הכלל

עבור רובכם העונה כבר התחילה, אני מוצא ברשות החברתיות לא מעט תמונות של אנשים שחוגגים עם אנטיאסים בגדלים מכובדים פלמידות לבנות (מקרל ספרדי) אפילו נראו לא פעם בדייג מהחוף ומשוברים בעיקר בצפון הארץ למרות שטמפרטורת המים עדיין יותר קרובה לתה מאשר לקולה, כן מוזר אבל התנאים משתנים ועונות הדייג כבר לא כל כך מסודרות כפי שהיו בעבר (הלא כל כך רחוק).

בדרך כלל בעונה זו, קצת אחרי סוכות מתחילים להגיע לחופי ישראל דגי הלברק או בשמם היותר פורמלי באס ים אירופאי. פרטים נוספים על הדג הזה תוכלו למצוא כאן (http://en.wikipedia.org/wiki/European_seabass) וקריאה נוספת בשפת הקודש תוכלו למצוא כאן (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A7).

כיוון שאני לא ביולוג ימי גדול והבלוג אינו מתיימר להיות כזה אני אחסוך מכם את הפרטים הנוגעים במין עצמו ואתרכז באספקטים הנוגעים לדייג ואתחיל בהכרה של הדג הרגליו, תזונתו ומאפיינים ייחודיים בשיטת הציד של הלברק.

הלברק הינו דג טורף החי בלהקות בצעירותו אבל מהר מאוד הלהקות מתפזרות מתפצלות וכבוגרים הלברקים חיים כפרטים בודדים שלעיתים מתקבצים למספר פרטים בסמוך למקור מזוןץ הלברקים אינם משתפים פעולה בפעולת הצייד אלא נשענים על יכולות עצמאיות כדי לצוד ולאכול. גם אם לפעמים תראו יותר מלברק אחד רודף אחרי הדמוי שלכם, הם לא צדים יחד אלא מתחרים על ארוחה מה שמגדיל את מידת האגרסיביות שלהם ומקטין את החדשנות. ואם כבר נגענו בנקודה, הלברק דג חשדן מאוד ולדעתי אולי החשדן ביותר הוא ירדוף אחרי הדמוי עשרות מטרים מאחוריו ולפעמים גם ילווה אות בשחיה מהצד ולא יתקוף עד אשר יהיה בטוח שהוא יזכה בארוחה ולא ישקיע בנסיון שווא שהוא עלול להפגע ממנו. כן, גם בטבע כאשר הלברק רודף אחרי ארוחה לא בהכרח שהוא יזכה בה, לחלק מהדגים יש סנפיר גב וסנפירי בטן מצוידים בקוצי הגנה שיכולים לפגוע בטורף או לחילופין כאשר הטורף מנסה לצוד סרטן המצויד בצבטות חזקות הלברק יכול להיפגע במאבק. החיים של הטורף הזה לא קלים מה שהופך אותו לצייד חשדן וממש לא פזיז ונמהר.
אם כן, כאשר תראו יותר מדג אחד רודף אחרי בדמוי שלכם תהיו אופטימים, הסיכויים לתקיפה ותפיסה מיוחלת הרבה יתר גדולים.

הלברק מגיע לחופי ישראל בחורף בעיקר שטמפרטורת המים יורדת אל מתחת ל 24 מעלות והמטרה הראשונה בהגעתו היא ריבוי לחופי ישראל בה המים חמימים יחסית למים באירופה בחורף ועדיין טמפרטורת המים נמוכה מספיק לאפשר חיים לטורף האירופאי הזה. בדרך כלל טפטוף ראשון של הלברק מופיע סביב סוכות והטפטוף הופך לזרם בתחילת דצמבר. בזמן האחרון ישנם שינויים משמעותיים בחורף הישראלי ובכלל יש סוג של בלבול לא מובן בעונות השנה ובעלי החיים מגיבים בהתאם. זה מתחיל מנדידת הציפורים ונגמר בהופעת דגי החורף שלנו שמגיעים לפני הזמן ולפעמים מדלגים עונה. אני יכול לומר שבשנים שעברו דייג הטרחון/טרכון/טרולוס או בשמו הרשמי הרץ הכחול (Blue Runner) או horse eye jack באוסטרלית מצויה נהג לפקוד את חופי ישראל בלהקות ענק בחודשי הקיץ. היו יציאות שתפסתי לא מעט פרטים ביציאה אחת והייתי מקבל עשרות תקיפות בכל יציאה בעבר והיום, בכל העונה תפסתי 5 פרטים מעל קילו. אני לא יודע אם לזקוף את זה לדילול הדגה או שינויי מזג האוויר והבלבול בעונות השנה אבל זה המצב, בקיץ האחרון, ג'ק בעל עיניי הסוס בושש. אבל אני מרגיש שקצת סטיתי מהנושא, נחזור לפוקוס, לברק, איך תופסים. אז הלברק השנה מאחר, חשבתי שיגיע יותר מוקדם אבל עד כה העונה תפסתי 3 פרטים במשקל של 1.2 קג כל אחד וזה מתחת לממוצע של שנה שעברה שבתקופה הזו בכל יציאה הייתי מוציא 2. ובכל אופן אני מניח שהוא יגיע בסוף אני רק מקווה שיגיע בכמויות סבירות יהיה כיף ללכת לצוד את הצייד החכם הזה.

כמו כל צייד אופורטוניסט הלברק יעדיף לצוד דגים חלשים, בקצה הלהקה, חולים פצועים וכדומה. הלברק אינו מהציידים החזקים והמהירים כמו הגומבר או בשמו הפורמלי ה Blue Fish שמנצל גוף מוצק מהירות מטורפת ולסתות חזקות כדי לרדוף אחרי כל דג שמסוגל להכנס בקוטר של הפה שלו ופשוט מרסק אותו בלסתות המפלצתיות שלו ובעזרת סט שיניים חדות כלהב ארקוס סטייל משסע בשר ופוצע את הדג לפני שהוא טורף אותו. הלברק בניגוד לגומבר הוא דג, איך לומר, קצת בטטה, הוא שוחה לאט יותר הלסתות שלו רכות יותר הוא אינו מסוגל לשסע ונשען בעיקר על בליעה מלאה ומהירה של הטרף שלו. ובגלל זה יבחר בדגים שלא יוכלו לפצוע אותו במהלך הבליעה ובכלל בטרף חלש יותר איטי יותר ואולי פצוע או חולה. וכאן אנחנו נכנסים, כאשר אנחנו מטרגטים לברק תמיד אנחנו צריכים להחזיק בראש שזה דג בטטה, זה לא גומבר או טרחון. נרחיב בעניין הזה קצת יותר מאוחר אבל בינתיים חשוב להבין שיש לנו עסק עם דג חשדן שלא יתקוף כל מה שהוא רואה ובנוסף זה דג איטי שאינו שש למלחמה בכל ארוחה הוא מעדיף לבלוע ולהמשיך הלאה בדרך לעוד לקוח מרוצה.

אז אמרנו חורף אמרנו טמפרטורת מים מתחת ל 24 מעלות מתחיל שיא עונת הרביה של הלברק אמרנו בטטה וחשדן מה נשאר. נשאר להבין איפה נמצא אותו, מתי ואיך

אז נתחיל בפשוט, מתי. אני תפסתי לברקים בכל שעה ביממה אם תצאו לים בשעה 12 בצהריים יש לכם סיכוי לתפוס לברק. את הסיכוי שלכם אתם תוכלו להגדיל במאות אחוזים אם תגיעו לפנות בוקר, למה? מפני שלפנות בוקר יגיעו הלברקים לצוד קרוב קרוב לחוף ופה אני נכנס לעניין האיפה. אז רגע אחד לפני שנרתום את העגלה לפני הסוסים נאמר שניתן לתפוס לברק בכל שעה ביום, בוקר צהריים ערב לילה בכל שעה.

אחרי שרתמנו נכון, הגענו לאיפה.
איפה?
בים!
ברור שבים אבל איפה בים?
כן, איפה בים זו שאלת מיליון הדולר...
לא מגלה!
גם אם תהפכו אותי, לא מגלה!


טוב נו, לא צריך להפוך אותי אני אספר.
לברק נמצא בכל מקום בשקוף ובקצפי בעומק ובחוף בכל מקום. כאשר הים שקט עם 20-40 ס"מ דגים תוכלו לראות אותו בשקוף רודף אחרי הדמוי שלכם כאשר הגל עולה (מה שנקרא על הסוואל) תראו את הלברק כצל בתוך הגל ממש מרחרח לכם את הדמוי ואז תתעצבנו, למה ה %^&%% הזה לא לוקח לא תוקף לא אוכל למה... למה... למה....!!!!???!??
למה כי הוא חשדן וברוב המקרים לא יתקוף בשקוף. אז המומחים יגידו לכם כן, כש אתם רואים את הדג רודף ולא נוגע תחליפו צבע לדמוי. ממממ, נכון.... תחליפו, זה בסדר, אני לא אפגע, ספרו לי אם זה הצליח לכם...

אז ככה לברק תוקף בעיקר בים גלי וקצפי גם בים בינוני הוא יתקוף בעיקר בחלקים המכוסים בקצף גלים. זוכרים שאמרנו בטטה, אז הדג הזב יעדיף לשבת לרוחב הזרם בתוך כוכים וערוצים בקרקע ולחכות שדג מסכן יחצה את הזרם שעובר לו מול האף ואז יתקוף.
הדייג בתוך הקצף יקשה מאוד על הדג להבחין בקשרים בחוטים בסוויבלים ובשאר שטויות של דייגים. הדג יראה רק את הדמוי שלכם ויתרכז בו כארוחה. וזה בגלל שתנועת הדמוי דומה לדג חלש פצוע או מפרפר שנאבק בקושי בזרם, ובקיצור טרף קל ללברק הבטטה שלנו. כמובן שסיכויי התפיסה יעלו אם תשתמש בלידר שקוף (קרבון או לא זה לא ממש משנה) ללא סיכה בחיבור ישיר לדמוי אבל רובנו מחברים סיכה לקצה הלידר כדי שאפשר יהיה להחליף לצבע אחר (וכבר אמרנו כמה זה חשוב)

אחד הסודות שאף דייג לא יספר לכם, זה שרובכם הורסים לעצמכם את הסיכוי ללברק ברגע שהגעתם לנקודה בה תכננתם לדוג, עוד לפני שזרקתם זריקה ראשונה למים הרסתם לעצמכם את הסיכוי ללברק עסיסי כמעט ללא מאמץ רוצים לדעת למה? חכו לחלק השני שיבוא ממש בקרוב, קצת לפני שיבואו הלברקים.


ברגע שהמאמר הזה יגיע ל 250 צפיות (שונות, זה לא יעזור אם תכנסו 10 פעמים) אני מבטיח את החלק השני בו אני אפרט איך תופסים במה להתרכז ואת כל הסודות הקטנים שאף אחד לא יודע, בעצם לא בטוח שאף אחד אבל עוד לא ראיתי מאמר ברשת שמציין את הדברים האלו.


מעבר לחלק השני כאן

תחביב עם תמורה, לברק בתנור

לא מעט שואלים אותי אז תפסת כמה דגים מה אתה עושה איתם? נו באמת?

אז התשובה פשוטה, אוכל אותם

איך לתפוס לברק תוכלו למצוא כאן

לדעתי, אין מתחרה אמיתי לדג טרי, ישר מהים. אז בפוסט הזה אני אשתף מתכון אחד שתמיד עובד עבורי. למתעניינים שביניכם, כדאי לחזור מידי פעם לפוסט הזה כי אני אשתדל לעדכן מידי פעם עם מתכונים לפי עונת הדייג והדגה שעולה בחכתי

עונת דייג החורף כבר בפתח ויחד איתה יגיעו טורפי החורף שמעדיפים את חופי ישראל כשהמים קצת יותר קרים מהתה החם שיש לנו פה באוגוסט. בין הדגים האלו יגיעו החברים הטובים ביותר שלי, הלברקים, המכונה באס אירופאי בגולה הרחוקה והקרה. לא נדבר על איך הוא צד איך לתפוס אותו, נניח שאנחנו כבר יודעים ויש לנו כבר דג גדול ושמן טרי טרי ביד. הלברק זה אחד הדגים האהובים עליי הבשר שלו לבן עבה ועסיסי עם טעם.... פשוט אלוהי.

חבר טוב, ליונל, שאל איך עדיף להכין לברק, מטוגן או בתנור?

הנה התשובה, המתכון שתמיד עובד בשבילי.

מתכון לדג לברק בתנור בנוסח אסייתי 

דג לברק אחד 1-1.5 קילוגרם, נקי שלם לא מפולט

 גינגר טרי קצוץ דק בערך כף

פילפל צ'ילי טרי קצוץ דק דק (אפשר לכתוש), אפשר פחות או יותר לפי הטעם

שום, 6-7 שיניים קצוצות דק

רבע כוס רוטב סויה קיקומן

מירין 5-6 כפות

שמן 3-4 כפות

עגבניה טריה קצוצה דק

סוכר או סילאן או דבש סדר גודל של 3-4 כפות

כפית חומץ אורז

אפשר להוסיף מעט רוטב דגים

להכניס הכל ביחד למגש להשרות את הדג שעתיים מחוץ למקרר

לקצוץ ירקות לרצועות דקות לעטוף את דג עם הירקות עם הרוטב של המשרה בנייר כסף

שימו לב, הירקות לא אמורים להתבשל למוות, הם אמורים להשאר חיים למחצה בסוף התהליך. לא מוצא חן בעינכם, צלו בנפרד ירקות שורש ותפוחי אדמה לפי טעמכם ליד המנה.

להכניס לתנור הטמפ 120-150 מעלות

ל 15-20 דקות

לפתוח את הניר כסף ולצלות פתוח עוד 3 דקות 

לפני הצלייה לקחת מהרוטב ולהרטיב את החלק החשוף של הדג

לחזור על ההרטבה כל דקה בערך

להגיש חם עם מעט קוסברה קצוצה מעל ופלח לימון

סמכו עליי יצא..... דליקטוסיק

דמויים ושיטות עבודה - Ima Komomo 95 Slim

מידי פעם אני אביא מאמרים ביקורות וחוות דעת של המומחים הפעילים בענף
הפעם עידו מקבוצת הדייגים של ישראל כותב חוות דעת על דמוי נפלא שגם אני חטאתי לא פעם בשימוש בו עד שיום אחד נשאר בפה של דג מפלצת. מה שמזכיר לי שכדאי שאקנה אחד לפני סוכות.


Ima Komomo 95 slim הוא אחד הדמויים האהובים עליי.
אחח איזה דמוי! פשוט נפלא! 
קצת פרטים כלליים ואז אפרט דעה אישית.
הדמוי באורך 95 מ״מ, שוקל 6 גרם, צף ויורד עד 30 ס״מ (בגלגול רצוף) אחרי שהדמוי צולל הוא מושהה וצף חזרה בקצב איטי יחסית. המשקל הסגולי של הדמוי קל במעט מהמים ומאפשר לו שהייה מתחת לפני המים גם ללא גלגול למספר שניות עד לציפה מלאה על פני המים. הדמוי נחשב דארטר.
אלה היו הפרטים הכלליים. 
עף טוב ומאפשר עבודה בכל מצבי הים. גלי/פלטה, שקוף/עכור. אני עובד איתו ב 2 דרכים.
1-גלגול איטי מאוד עם 2-3 טוויצים ועצירה למשך כ4 שניות וחוזר חלילה. בשיטה הזו נתפסו לברקים.
2- עצירה 2-3 טוויצים חזקים תוך כדי גלגול ושוב. בשיטה זו נתפסו סרגוסים וגומברים.

צביעה איכותית מאוד, עמיד במכות (נדפק לא מעט בסלעים ולא נשבר) ובנוי טוב.

צבעים מומלצים: ראש אדום גוף לבן, גב צהוב גוף לבן בטן כתומה, לבן לגמרי ובורי שקוף (ראה פוסט בחירת צבע).

אישית אני מאוד אוהב את הדמוי הזה מכל הבחינות, עף טוב, אוהב לעבוד איתו, מניב תוצאות ויפיוף אמיתי

ושיהיה לנו דייג מוצלח!

טיפול ברולר

עד לפני כמה שנים קניתי רולרים (לחוף) יקרים ומשוכללים. כשהיו נופלים לחול או גרוע מזה מתמלאים מי מלח וחול זה היה יום אבל עבורי. לשלוח לתיקון והגזלנים בארץ היו לוקחים פרוק והרכבה כמו על רולר חדש. אז החלטתי לשנות אסטרטגיה, לפרק רולר אחד וללמוד איך זה בנוי שם בפנים ומקסימום, גם ככה הלך הרולר (מלא במי ים וחול) אז נקנה חדש.

הרולר הראשון שפתחתי היה ריובי 6000 או משהו דומה ומיד אחרי שפתחתי הבנתי שעשיתי טעות אבל לא התייאשתי, לקחתי את השרטוט של הרולר ואחרי שפירקתי ביליתי 3 ימים אחרי הצהריים כדי להרכיב מחדש. 3 ימים, סה״כ כ 12 שעות!!!! אבל זה השתלם

מאותו יום החלטתי שאני מטפל ברולרים שלי וכדי שיהיה לי קל לתחזק קניתי סט של כלים של שימנו והחלטתי שאני הולך על רולרים פשוטים. למה? כדי שיהיה לי קל לתחזק. אז נכון, אין כמו ההרגשה של לגלגל אנטיאס של 20 קילו על סטלה אבל הדגים שאני תופס לא עולים על 4.5 קילו וגם זה קורה כשיש שביט בשמיים וקשת בענן. רוב הדגים הם עד 2.5 קילו. ולמשקל כזה מספיק רולר פשוט טוב ואמין. 

פשוט כבר אמרנו, קל לתחזוקה

טוב, מחליק את החוט החוצה בזריקה ללא חיכוך מיותר ויותר חשוב מסדר אותו טוב בהחזרה. חשוב מאוד האיזון של סידור החוט והיכולת של הרולר להתמודד עם מצבים שהחוט לא מתוח לגמרי. ויש לא מעט רולרים פשוטים שעושים את זה.

ואמין, אמינות זה שם המשחק בזרזור. הרולר בסגנון דייג הזה עובד הרבה יותר קשה מאשר בדייג חוף. אם היה מד אוץ (קילומטרז) על הרולר שלי הוא היה סוגר סקלה כבר פעמיים. וזו דרישה בסיסית מרולר בזרזור.

אחרי שהגדרתי את הדרישות שלי מהרולר שלי עכשיו כבר יותר פשוט לי לתחזק אותו. אין שמן מגנטי או כל מיני מושגים שדייגים אוהבים להשפריץ איקס שיפ, סי איי פור, ועוד...

תחזוקה של הרולר מתבצעת אצלי באופן סדיר בכל יציאה לים ופעם בחודשיים טיפול גדול או אם חלילה פגש חול ממרחק לא סביר.

אז כל יציאה, שטיפה מתחת לברז כשהרולר מאוזן כדי להוריד ממנו את מי המלח. פירוק של השפולה וטבילה של שעה בקערה עם מי ברז מהדרין מיבשים ומתיזים ספריי סיליקון אני רק מייבש. בתום היבוש מטפטף שתי טיפות של שמן על הדיסקיות מעל השפולה וטיפת גריז על הסרן המרכזי בבסיסו

טיפול גדול פעם בחודשיים הוא פרוק יסודי של כל הרולר ניקוי שאריות הגריז אפשר עם נייר סופג אבל אני משרה בדלק לבן וגירוז מחדש ושימון של כל החלקים הנעים. אני משתמש בגריז יעודי לרולרים שכן החום שנוצר כתוצאה מהחיכוך בגלגול שורף את הגריז הרגיל ומוריד מיכולת הסיכה שלו.

אז איך עושים את זה, פשוט

צירפתי סדרת תמונות של פרוק ובסוף גם סרטון מלא.

סרטון מלא בלינק הבא

http://youtu.be/kflr4kraG50

בהצלחה

כרגיל שאלות הערות כאן למטה

כיצד לבחור לדמוי החדש את הצבע הנכון

טוב בפוסט הקודם פתרתי את עניין הצבעים בבדיחת שרותים אבל אם רוצים להיות רציניים לרגע אז כדאי לקרוא קצת מאמרים על הראייה ויכולת ההבחנה בצבעים של הדגים.

אני מזהיר מראש, הפוסט הזה הולך להיות ארוך טכני ומשעמם מהרגיל ואני מציע לכולם לעצור כאן ולא להמשיך לקרוא כי חבל, זה פוסט נוראי, גם שובר מיתוסים (ספוילר) וגם טכני ובטח גם לא מדויק מדי פעם ולא נכון לפרקים אז למה להתאמץ הכי טוב לעצור כאן.

החלטתם לנסות עוד שורה לראות לאן זה הולך? טוב, בהצלחה

רגע לפני שניכנס לוויכוח בין שתי האסכולות המכובדות שמביאות מחקרים והוכחות לכאן ולכאן, ננסה להבין את הדברים עליהם אין וויכוח, פיזיקה או ליתר דיוק אופטיקה.

מהו צבע בכלל, צבע הוא אור שחוזר מעצם כפי שהוא נקלט בעין אנושית (שימו לב, אנושית) הצבע הנקלט בעין מוכרע לפי אורך הגל של האור

צבע תחום אורכי גל תחום תדירויות

אדום 740-625 נ"מ 480-405 טה"צ

כתום 625-590 נ"מ 510-480 טה"צ

צהוב 590-565 נ"מ 530-510 טה"צ

ירוק 565-500 נ"מ 600-530 טה"צ

ציאן 500-485 נ"מ 620-600 טה"צ

כחול 485-440 נ"מ 680-620 טה"צ

סגול 440-380 נ"מ 790-680 טה"צ

* מקור, ויקיפדיה

לא ניכנס מושגים כמו עקומת ההחזרה הספקטרלית של העצם ולא לספקטרום הפליטה של מקור האור שקובע את איזון הלובן ולשאר מריעין בישין פיזיקאלים רק נאמר כך, עובדה ראשונה למקור אור יש צבע, אם נכסה מנורת לילה בצלופן ירוק ונאיר דף לבן הדף הלבן יראה לנו ירוק. אז בעצם יש חשיבות לצבע של מקור האור והדבר החשוב יותר זה החזר האור, כל עצם מחזיר חלק מהאור, אותו חלק שמוחזר מהעצם נקלט אצלנו בעין ולפי תדר ההחזרה נקבע הצבע. עצם לבן יחזיר את על אורכי הגל ועצם שמתקבל כשחור סופג את כל אורכי הגל ואינו מחזיר אור נראה. צבע אדום יתקבל כאשר כל אורכי הגל נספגים למעט אדום שמוחזר. וכך הלאה.

אוקיי אז אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה זה צבע, אותנו לא מעניינת עין אנושית (למרות שהיא זו שקונה את הדמויים) אותנו מעניינת העין של הדג ויותר מכך איך מתנהג החזר האור במים?

העין האנושית מסוגלת לראות אורכי גל בין 400-700 ננומטר בקירוב האם הדג רואה את אותו תחום ספקטרלי? האם קליטת הקרינה בתדר שסביב 700 נ״מ שנראה אדום לעין אנושית יראה אדום גם לדג?

ועוד שאלה קטנה, האם האור חודר את המים באותה צורה בה הוא חודר את האוויר? האם המים עבירים לאור ולצבע באותה מידה שהאוויר? האם פגיעה במים תשנה את זווית ההארה?

נתחיל עם הדעה הרווחת אצל יצרני הדמויים, ורוב הדייגים, הדגים רואים צבעים!
האומנם? או שאולי הדייגים רואים צבעים והם אלו שקונים את הדמויים וזה מה שחשוב


אז ככה, נהוג לחשוב שהמשמעות של הצבע היא לפי הציור הבא

החלוקה הקלאסית בין יום בהיר למעונן ים נקי ומלוכלך. כן יש בזה הגיון אבל קחו רגע לקרוא את ההמשך ותחליטו לבד האם זה משנה אם נקנה גב צהוב או ראש אדום.

כדי לראות צבע צריך שבעין יהיו 3 סוגים של קולטני אור (אל דאגה לא ניכנס לסוגים) אצל בני האדם וחלק מהיונקים המפותחים קיימים שלושה  אבל אצל עטלפים ורוב הטורפים הימיים רק אחד מהשלושה קולטנים קיים מה שהופך אותם לעיוורי צבעים לחלוטין. לעופות יש 4 סוגי קולטנים ואפילו לחלק יש 4 סוגים אך בהבדל מבני האדם הם רגישים לתחום התדרים האולטרה סגול. אבל כדי לא להסתבך נניח לזה כרגע ונניח שלכל הדגים 3 קולטני צבע והם רואים צבע בדיוק כמונו, בני האדם, נניח לרגע וננסה להבין את היחס בין האור למים.

כדי להבין את התנהגות האור במים ראשית נניח שהאור נע בקווים ישירים, קרניים ובנוסף נניח שהשמש תמיד ממוקמת מעל המים בזווית של 90 מעלות בדיוק.

אז האור פוגע במים ומיד עם החדירה בין 20-30% מהעוצמה שלו יורדת. על כל 2 מטר נוספים העוצמה יורדת בעוד 20-30% יוצא שבעומק של 2 מטר יש לנו בערך 50% מעוצמת האור הראשונית פגעה במים. ואתם בטח תשאלו, נו, אז מה? אז אם תעלו 10 שורות למעלה (בערך) תגלו שתפיסת הצבע היא תוצאה של מקור אור והיכולת של העצם המוחזר להחזיר את האור לעין שלנו (או של הדג) ולכן הצבעים הראשונים שיעלמו הם האדום הכתום והצהוב. רגע, לא לקחנו בחשבון את מרחק הדג מהדמוי. טוב אז נניח 3-4 מטרים מהדמוי ונניח שהוא שוחה עמוק יותר מהדמוי כדי שלא תהיה נפילה נוספת בעוצמת האור אז בעצם יש להחסיר את המרחק האופקי של נפילת האור בין הדג לבין הדמוי שלנו ששוחה בשלווה עם טוויצים וקרס קדמית מסובבת על הלידר. אז כנראה שהצבעים שיבלטו הם הירוקים כחולים שאר הצבעים (אדום כתום צהוב) פשוט יעלמו.

אבל השמש אינה ב 90 מעלות מעל מים בזריחה ובשקיעה ובטוח שלא לפני הזריחה ואחרי השקיעה והעוצמה שלה נמוכה משמעותית מאשר צהרי היום.

טוב, זה הולך להיות קשה בלי לצייר על דף אבל תנסו לעקוב

אור שפוגע במים בזווית שונה מ 90 מעלות לא עובר ישר לתוך המים אלא משבר ומשנה זווית וחלק נוסף נשבר ומוחזר. ומה קורה כאשר יש גלים, לא גדולים סתם גלים עם קצת קצף אז האור שגם ככה מגיע בזווית פוגע בגב הגל שגם הוא בזווית והאור נשבר לתוך מים בזווית אחרת וחלק מוחזר ונשבר שוב וחלק פשוט לא חודר דרך הקצף אז אם עוצמת האור כל כך נמוכה אחרי על כך הרבה החזרים ושבירות איזו עוצמה תפגע בדמוי שלנו ובאיזה עוצמה יוחזר האור לעין של הלברק או הפלמידה שלנו?

בעיה?

אז, כן יש משמעות לצבע הדמוי וזה אפילו חצי נכון שרואים את הצבע מתחת לפני המים, למה חצי כי ככל שנעמיק יעלמו עוד ועוד צבעים קצף וסחף גלים יוריד עוד יותר את הצבעים הנראים ושלא נתחיל לדבר על תפיסת הצבע אצל הדג שבדרך כלל מנוונת יחסית לעין אנושית.

אז למה לכל דמוי יש מליון צבעים?
כי את/ה קונים אותו ואתם יכולים לראות את הצבעים המרהיבים האלו

ומה כן משפיע על הדגים, לדעתי ומניסיוני, תנועה ורעש יקבלו 90% והשאר צבע. דמיינו לרגע טורף מעולם אחר לגמרי, החתול, מי ניסה לשחק עם חתול בעזרת חוט צמר או כדור קטן. טורפים פשוט רודפים אחרי דברים שנעים כמו הטרף שלהם ככה זה זה העולם הטבע. האם שינה לחתול אם החוט צמר היה בצבע צהוב או אדום או ירוק? לחתול שלי, זה לא הפריע אבל אולי היה לי חתול דפוק עיוור צבעים, אולי.

למי שממש מתחשק להרחיב את הידיעה וללמוד לעומק את השתנות הצבע בים ותפיסת הצבע אצל הדגים אני ממליץ בחום על סדרת הסרטים הזו שעושה את זה קצת יותר פשוט להבנה, עם ציורים ותרשימים הדמיות מחשב וכמובן דוקטור לפיזיקה שעושה את כל זה הרבה יותר פשוט


חלק 1:  http://youtu.be/tpQTh_tnJ6c

חלק 2: http://youtu.be/TTi5nJqEzvo

חלק 3: http://youtu.be/QTqyVX3oZk0

חלק 4: http://youtu.be/p5P6UMGiT7o

עד כאן, כרגיל שאלות, כאן למטה בתגובות
זה היה כבד מהרגיל מקווה לחזור לקלילות שאיפיינה את הפוסטים הקודמים ממש בקרוב

כיצד לבחור דמויים נכון

אחרי שנתקלתי בבורות אמיתי מצד אנשים שנחשבים בתחום החלטתי לכתוב על שיקולים בבחירת דמויים. איך לקנות מה לקנות ומאיפה לקנות

לפני שנבין את מערכת השיקולים בקנייה כדאי להבין מה הם השיקולים שנעשים אצל יצרני הדמויים הרציניים ולא, לא מדובר במעתיקים סיניים שמחקים רק את המראה החיצוני של הדמוי. מדובר ביצרנים שמנהלים מחלקה של מחקר ופיתוח אמיתית, לומדים את הדג את סביבת המחיה הטבעית שלו וכמובן את הצורה בה הוא עוקב אחרי טרפו וכיצד הוא תוקף. אז כן, אפשר לקנות הרבה מאוד דמויים בכמה עשרות שקלים מיצרן סיני שהעתיק את המראה החיצוני של הדמוי אבל לא טרח לשקיע טיפת מחשבה בדג המטרה וגרוע מזה, לדעתי, זה לקנות דמויים מחברה רצינית ומוכרת ולא לכוון את הדמוי לדג המטרה. 

אז נתחיל בסדר ואני אשתדל לעשות זאת בקצרה כדי אף אחד לא יאבד את חוט המחשבה כי אני יודע שרוב הקוראים של הבלוג הזה רוצים מהר ועכשיו אולי חלק מעניין ההפרעות הקשב והריכוז של הדור הזה.

אז מושגי יסוד יעזרו בהבנה

(סליחה מראש, המושגים רק מוזכרים והגדרתם אינה ממצה או קרובה לזה)

מכניקה - ענף מדעי שעוסק בחישובי כוחות על גופים במרחב והשתנות הכוחות בזמן העתק הגוף

הידרודינמיקה - תחום בפיזיקה שמגדיר את המכניקה של נוזלים וזרימתם. ובעצם פיתוח מודלים מתמטים של תכונות הנוזל הכוחות שפועלים לחצים וכו.

אירודינמיקה - ענף במכניקה שעוסק בכוחות והמומנטים שפועלים על גוף בחלל בתלות בזרימת האוויר סביבו

ביולוגיה ימית - ענף במדעי הטבע החוקר את החיים בסיבת מים (אגמים וימים)

אני מקווה שהמושגים האלו ממצים את הצורך שלי ליצור מכנה משותף לשיח

לענייננו, אותן חברות שמייצרות עבורנו דמויים מעסיקים מיני צבא של פיזיקאים שמונחים לפי הדרישות של דייגים וביולוגים ימיים.

התהליך מתחיל מאפס, לומדים את הדג. לומדים מה הטרף שלו לומדים כיצד מתנהג הטרף שלו. לומדים מה סביבת המחייה שלו, סלעי חולי עמוק רדוד. סגנון הצייד מלמטה למעלה מרדף מהיר מאחורה המתנה לצד הזרם ותקיפה מהצד וכו

המחקר הזה הופך לדרישות

1) משקל וגודל הדמוי

2) עומק השחייה

3) צורת השחייה

4) מבנה הדמוי

5) ציפה - צף, שוקע, סספנדד מושהה (מושהה זה פלא בפני עצמו, דמוי במשקל סגולי זה. לזה של המים.)

ואז מתחילים לעצב דמוי חדש שישחה כמו הטרף של דג המטרה בעומק הרצוי בצורה הרצויה. ההתנהגות של הדמוי צריכה להיות כמה שיותר קרובה לזו של הטרף של דג המטרה

אז יש מי שישים לב וישאל אבל כתבת למעלה אווירודינמיקה, לא הזכרת את זה במילה אחת עד עכשיו, אז כן, צריך שהוא יוטל ויעוף למרחק רב אז בנוסף לכל גם מתכננים את מרכז הכובד של הדמוי וצורה אווירודינמית לחיתוך אוויר בתעופה

עד כאן שיעור פיזיקה

עכשיו לשיעור דייג, אצלי בתיק דמויים אין duo tide minnow sld למה? הרי כולם בכל הפורומים כותבים שהוא ״שוחט״ (בתרגום, מרבה לתפוס דגים). אז נכון, זה דמוי נהדר עם הידרודינמיקה טובה ואווירודינמיקה מצויינת שעובד מצויין לדגי המטרה שלו אז למה לא קניתי אותו? התשובה פשוטה. דגי המטרה של הדמוי הזה שוכנים בעומק של מעל מטר ועשרים סמ כן, ככה היפנים בנו אותו וככה הוא מתנהג. חוף הבית שלי בעומק ממוצע של מטר לעיתים אפילו פחות ודגי המטרה של הדמוי הזה נמצאים שם לעיתים רחוקות מאוד. אם אקנה לא אשתמש בו ואם אשתמש בו ב 90 אחוז מהזמן הדמוי יגרר על הקרקעית ולא ימצה את היכולות שלו. אז אין לי וגם לא יהיה. אז מה אם לכולם יש, אז מה אם כתבו שהוא ״שוחט״ לא צריך לא קונים

אז מה צריך לבדוק כשקונים דמוי חדש

1) איפה אני דג בדרך כלל 

מה העומק ומה מבנה החוף (סלעי ריפי או חולי או אולי מעורב)

2) אילו דגי מטרה אני מחפש

וכאן אל תגידו לי הכל, מה שבא בא כי לוקוס במשקל 2 קילו לא תמצאו החוף חולי של חצי מטר אבל לברק במשקל הזה אולי כן.

3) קריאת מפרטים

כל דמוי מאופיין במספר פרמטרים

שוקע צף או מושהה

משקל

עומק שחיה

אורך

רעש

מספר קרסים וסוגם

וכמובן, דג מטרה

שימו לב, באף אחד מהפרמטרים לא מוזכר ״שוחט״ זה מקצוע של דוסים שאוהבים להרוג בעלי חיים כדי שלי יהיה סטייק טוב ואין לזה קשר לדייג.

אז נניח שאנחנו מטרגטים דג שאוהב חוף מעורב ומעדיף לתקוף מהצד מתחת לפני הים כ 20-50 סמ זהו דג איטי שתוקף רוב שעות היום מה נקנה?

ג׳יג לא כי הוא ישקע כמו אבן והתנועה שלו תהיה מהירה למעלה ולמטה 

פופר או כלב שוב כנראה שלא בגלל הציפה

אולי מינו סספנדד מושהה ששוחה בין 30-60 סמ? אולי לך תדע אולי אם תעזוב אותו אחרי 4 גלגולים הוא ישהה בעומק של דג המטרה ויאפשר לדג האיטי שלנו לתקוף מהצד, אולי

עכשיו שעבר הבנו מה צריך לקנות נלך לחפש דמוי שעושה את זה, ולא חסר כאלו. אחרי שזיהינו את הדגם הרצוי נשאלת השאלה באיזה צבע? יש כל כך הרבה צבעים כולם יפים כולם נוצצים? מה לקנות?

אז כאן דעות החוקרים חלוקות לחלקם יש תאוריות צבע לפי מצב הים שעת היום מזג האוויר וכו. אבל יש כאלו שאומרים שדגים כלל לא מזהים צבעים אז כל אחד והעדפה שלו. אני בדרך כלל בוחר בהירים וטבעיים והאמת, סתם בלי סיבה הגיונית כיוון שאני מאמין שאכן, דגים מבחינים בתנועה רעש צורה חשים בתנודות במים אבל כאלוהים חילק את ההבחנה בין צבעים הם היו בשירותים ולא היה נייר.

אז זהו, התיק שלי מכיל דמויים שני מקווה שיש בהם שימוש לדגי המטרה שלי בחוף הבית שלי וזו גם הסיבה שבדרך כלל אני מעדיף לדוג כאן 5 דקות מהבית מאשר לנסוע לאיזושהיא נקודה חמה עלומה שאין לי ידע על הדגים העומקים וסוג החוף. התאמתי את הציוד שלי לחוף שלי עם הדגים שנמצאים בו ( בדרך כלל הם לא פה אבל למה להיות קטנוני)

אז בפעם הבאה שמציגים לכם דמוי ״שוחט״ בצבע ״נדיר״ עם שחייה של כריש ועליו שריטות מנגיסות דגים תשאלו את עצמכם אתם צריכים אותו למקום שבו אתם דגים או שזה עוד דמוי שישב בתיק. ובכלל זה דג ששרט את הדמוי או שזה כלי כהה שהשתמשו בו כדי למכור לכם עוד פלסטיק מנצנץ.

ועוד מילה קטנה, עדיף 2 דמויים שבאמת מתאימים לדג המטרה שלי מ 20 סיניים מנצנצים שההטלה נוחתים על האף במרחק 7 מטר מהחוף ושוחים שחיית סלע. או אפילו מ 5 יפנים נהדרים שלא מתאימים.

כל אחד אחד מהקוראים הוציא כבר מאות שקלים, אני מקווה שהקנייה הבאה שלכם תהיה מושכלת ולא של ילד בחנות צעצועים.

דמויים ושיטות עבודה - ima pugachev's cobra

ima pugachev's cobra 

זה אחד הדמויים עם התנועה הכי יפה שתראו. כשמו כן הוא קוברה אמיתית. הדמוי הזה הוא בעצם סוג של כלב טופווטר שבנוי בצורה יחודית שבמקום הזיגזג הסטנדרטי שאנחנו מכירים מהכלבים שכולם משתמשים הדמוי הזה עושה תנועה עגולה רציפה של האות האנגלית אס

לפני שנרד לפרטים טכניים הנה מספר סרטונים שמדגימים את התנועה המיוחדת של הדמוי הזה

http://youtu.be/Qpa2XP_fp3w

http://youtu.be/uOUTwLwhJ_8

זה הצבע שיש לי

ואני חייב לכתוב שהדמוי הזה הביא לי 14 לברקים בדייג של שעתיים וחצי (ככה זה כשיש דגים) ובמקרים רבים אחרים תפיסות לא מבוטלות.

אורך הדמוי 60 ממ

טופווטר, צף

הדמוי מאוזן ועף יפה מאוד ביחס למשקלו

מכיל כדוריות מתכת לזריקה ארוכה ולאיזון בשחיה

שימו לב, מהניסיון שלי עם הדמוי הזה, קשה לו להחזיק מים ובים עובד הוא לא נע כמו שהוא אמור לזוז. מעבר ל 40 סמ גלים הדמוי הזה נשאר בתיק

הנה דף היצרן, אומנם ביפנית אבל מה שאני עושה בדרך כלל זה פשוט גוגל טרנלייט

http://www.ima-ams.co.jp/product/pugachev60/

דמוי שאני נהנה ממנו מאוד בים שקט

דמויים ושיטות עבודה - Ima Komomo 2

אחרי שסיפרנו סיפורים בסדרת הפוסטים הבאה אני אצלול קצת לפרטים טכניים הקשורים בדמויים.

הכסף הגדול שאנחנו מוציאים על דמויים מבוסס בעיקר משמועות על תפיסות ומהמלצות מחברים בפורומים בים בפייס בבלוגים. בדרך כלל עד שלא שמנו את הדמוי במים הוא רוצח אבל אחרי המכה השנייה או השלישית, הוא הופך לעוד דמוי בתיק, עוד דמוי שהוצאנו עליו 100 ש״ח שדומה לעוד 10 שכבר יש בתיק. נו, אז מה עשינו?

אז בפוסטים הבאים אני אעבור על מה שיש אצלי בתיק. אני לא ממליץ על כלום כי כמו שכבר כתבתי אני לא גורו דייג אלא סתם חובב שאוהב לכתוב. חלק מהדמויים שיש אצלי בתיק נקנו לנישה שרציתי לסגור וחלק פשוט מתוך דחף בלתי נשלט לקנות את מה שיש לכולם ולראות בעצמי אם הוא באמת שוחט כמו שכולם אומרים

בכללי, אני מעדיף לעבוד עם דמויים צפים שאינם צוללים עמוק מידיי אולי כי חוף הבית שלי הוא חולי ולא עמוק מידיי.

אז אני אתחיל באחד הדמויים האהובים עליי, שנתן תוצאות וכיף לעבוד איתו  

Ima Komomo 2

הדגם שיש לי הוא באורך 90 מ״מ שוקל 12 גרם 

הנה דף היצרן לדגם האב בגרסה הראשונה שבנוי באופן זהה אבל באורך 130 מ״מ. הגוף הדמוי שתולים כדורי מתכת קטנים שעוזרים לזריקה ארוכה, מרעישים ונוקשים בזמן גרירה ובנוסף מטים את מרכז הכובד וגורמים לדמוי לרטוט קלות בזמן הגרירה

קחו בחשבון שהדגם הראשון צלל 20 עד 50 סמ והדגם החדש והמשופר הוא טופווטר שצולל עד 20 סמ

http://imalures.com/2009/05/komomo/

זה דף המוצר שלי 

ביפנית אבל גוגל טרנסלייט עושה עבודה טובה

http://www.ima-ams.co.jp/product/komomo_sf90/

הדמוי מחזיק מים נהדר ומתמודד טוב גם בים עובד.

זה הצבע שיש לי אבל ישנם כמה וכמה צבעים שתוכלו לבחור מתוכם

דוגמה להתנהגות הדמוי בסרטונים הבאים

http://youtu.be/ETu95d38g4o

http://youtu.be/OORALA0bnqw

http://youtu.be/Use3h77hjmE

דמוי נהדר ומאוד מומלץ לכל אחד שמטרגט לברקים גומברים (בצרוף כבל פלדה כי הוא קצר יחסית) ונראה לי שגם טרולוסים יהנו לתקוף אותו.

דייג בפוקט, ים אנדמן

שבועיים שהיו לי לטייל על חופי פוקט הגיעו לסיומם ולפני שאעבור לנושאים הבאים שקשורים עניינים טכניים אני רוצה לסכם.

פוקט, אי בדרום תאילנד, או בעצם כיוון שהוא מחובר ליבשה בגשר אז, חצי האי בדרום תאילנד מוקף בים אנדמן מכל עבריו. האי הררי וסלעי ברובו מכוסה יער סמיך למרות שתאוצת פיתוח התיירות גבתה מחיר כבד מהיער וכסות היער הולכת ומצטמצמת משנה לשנה. 

כשהייתי בפוקט לפני כ 5 שנים כבר אז חשבתי שהאי הזה איבד את הקסם שלו והוא בנוי ומתועש מידיי לחופשה מפנקת של ים טורקיז על חוף לבן ועצי קוקוס למרות שעוד נשארו מספר פינות חמד שהתיירים עוד לא הספיקו להגיע אליהן והתאילנדים לא הצליחו להרוס עדיין. כן, התאילנדים בחוסר מודעות שזועק לשמיים דואגים להרוס את כל חלקה טובה.

התמקמתי במלון טוב בחוף פטונג, החוף הרועש והמתוייר ביותר באי ושכרתי קטנוע כדי להיות נייד. אורכה של רצועת החוף בפטונג כ 5-6 קילומטרים. בכל בוקר קמתי שעה לפני הזריחה להליכה על רצועת החוף לפני שהתיירים ויחד איתם סירות המנוע אופנועי הים הבננות המצנחים ושאר אטרקציות התיירות הנהוגות בפאן פאן פאן של דרום תאילנד. מידי פעם ההליכה היתה עם מקל האולטרה לייט שרכשתי בחנות דייג קטנה ומגניבה באי. 

מידי פעם תפסתי דג או שניים ובדרך כלל לא גדולים במיוחד ולכן גם חזר למים להמשיך לגדול. באחד הבקרים קיבלתי מכה חזקה ומשיכה טובה גלגלתי לאט לאט והוצאתי אבונפחא גדול ומכוער (מעל 2 קילו) גם הוא שוחרר כלאחר כבוד.

במהלך השבועיים יצאתי ל 3 טיולי דייג. כל פעם בחברה שונה שמארגנת את הטיול והפלא בפלא בשלושת הפעמים הגעתי לאותה סירה עם אותו צוות ולמרות ש 3 פעמים הבטיחו לי דייג ספינינג (זרזור) בשלושת הפעמים לא היה זכר לציוד זרזור. 

תאילנד זה לא המקום להתלונן על הבטיחו לי ולא קיימו, זה פשוט לא יעזור. התאילנדים ינסו שהתייר יהנה אבל אם לא נהנת זו בדרך כלל הבעיה שלך ולא שלהם.

טיול הדייג כולל איסוף מהמלון למזח שם עולים על סירת דייג. הצוות כולל סקיפר ושני אנשי צוות שאחראיים על ציוד הדייג. 

יוצאים מהנמל הקטן ומתרחקים כחצי שעה מהאי ופורסים את ציוד הטרולינג. שטים לכיוון האי ראייה שמרוחק כשעתיים וחצי הפלגה ועל הדרך מנסים לגרור פופרים מינו ענק ופתיון חי ובעצם 5-6 מקלות טרולינג פרוסים כדי לנסות ולתפוס דג שמן. עומק המים בדרך מגיע ל 500 מטר והמים כחולים עמוקים. כדי שכל התיירים על הסירה יהיו מרוצים אנשי הצוות עורכים הגרלה וכל אחד מהמשתתפים שולף פתק עם מספר שמייצג את התור שלו בטרולינג אם וכאשר יתפס דג. מנסיון רוב המשתתפים בשייט לא ממש לחוצים להשתתף בחוויית הדייג ויוותרו על התור שלהם בקלות.

אחרי שעתיים וחצי טרולינג עוצרים במרחק כ 100 מטר מחוף האי ראייה, עומק הים במקום בין 30 ל 50 מטר ואנשי הצוות התאילנדים מחלקים למי שרוצה חוט 120 עם משקולת 100 גרם וקרסים גדולים. מקבלים דיונונים כפתיונות ומורידים את החוט לקרקעית. אחרי עוד שעה של דייג עומק מתקרבים לחוף של האי שמכוסה אלמוגים לשנורקלינג וארוחת צהריים על הסירה. בתום ארוחת הצהריים חוזרים לפוקט ששוב בדרך מנסים לדוג בטרולינג.

טיול דייג כזה עולה כ 30 דולר וזה נחמד, לא מעבר לזה. יש טיולים יותר טובים אבל בגלל התקופה שהייתי בה (שפל תיירותי גם בגלל העונה ובגלל התנאים הפוליטיים בתאילנד) הטיולים האחרים פשוט לא יצאו בגלל חוסר במשתתפים.

שלושת הטיולים היו דומים מאוד וסיכום הדייג לשלושתם, דורדו אחד וכמה דגים עד קילו קילו וחצי גם בטרולינג וגם בדייג עומק. שום דבר מרגש למעט התקלות הכריש נמרי ענק שחצה ממש בסמוך לסירה.

מעבר לטיולי הדייג גם יצאתי לדוג בחופים שונים, פרדייז ביץ חוף מדהים שדי קרוב לפטונג שם דגתי מספר פעמים ותפסתי דגים יפים אבל לא קרוב למפלצות שציפיתי לתפוס. החוף הזה הוא חוף סלעי ריפי עמוק שהמקומיים דגים בו דייג פתיונות. בזרזור תפסתי מספר דגים שדומים לסנאפר שהמקומיים שמחו מאוד לקבל

חוף נוסף מומלץ הוא חוף ראוואי, חוף חולי מדהים שהעומק כ 10-25 מטר מהחוף הוא בסביבות 5 מטרים. שוכן במפרץ שפשוט מבטל זרמים וגלים. בקצה החוף קיים מזח ארוך ארוך שלוקח ממש לגבול המפרץ שם ביליתי יומיים בדייג. ביום הראשון היתה המון תנועה במים ברקודות שפשוט עטו על הדגים הקטנים מתחת למזח עשו שמות. כל 2 דקות רציחה מכיוון אחר. ביום הזה הלכו לי לא מעט דמויים שנשארו בפיות של דגים. כשחזרתי למחרת עם כבל פלדה נגד שיניים הרתיחות של יום קודם פשוט לא היו. אבל בכל זאת תפסתי כמה דגים לשמחת הדייגים המקומיים שאימצו אותם לסלים שלהם.

חוף נוסף שנהנתי לדוג ולשחות בו הוא חוף קמאלה שהיה נהדר. לא דגים גדולים אבל מלא לוקוסים עד קילו. סיליקון קטן והם עולים כמו מים.

זהו, אני חושב. הדייג בפוקט לפחות בעונה שהייתי בה לא מזהיר. אין את המפלצות שציפיתי לראות מרלין השחור שמציף כל כרזת פרסומת הדוראדו הענקיים וכמובן גי טי שתמיד היה אתגר עבורי. אבל היה נחמד. אחלה שבועיים להעביר, ים שמיים דייג טוב ושייק מנגו.

בדרך חזרה לארץ שהיתי יומיים בבנגקוק ושם ביקרתי בחנות דייג שנקראת 7סייז פרו שופ. יש להם מבחר יפה אבל לא נפלתי, הייתי בחניות ובמיוחד זו שבקוריאה שהיו יותר מרשימות אבל ציינתי את החנות מסיבה אחת, אם אתם רוצים לקנות לכו על זה אבל במזומן בלבד!!! החברה האלו גנבו את פרטי האשראי שלי והלכו לחגוג. כמובן שחברת האשראי עלתה על זה חסמה את הכרטיס והחזירה את הכסף (יש ביטוח) אבל אם אתם קונים שם שימו לב, לא באשראי!!!

 

זהו חזרנו לים התיכון העשן והטוב וביום הראשון לחזרתי ירדתי לים, לדוג כמובן.

דגים, אין אבל הפתעה טובה בהחלט היתה לי

פקח של רשות שמורות הטבע איתר וחילץ 88 ביצים של צב ים חום מקן טרי על חוף הים. הביצים הועברו למשמר עד לבקיעה ואחר כך יוחזרו לים כדי לגדול בטבע.

קרוז דייג לאי ראייה עם חברת סומאיי

בוקר טוב 7 בבוקר ארוחת בוקר ב 8 הגיע הנהג לאסוף אותי מהמלון. שעה של איסוף מהמלונות השונים ואני מוצא את עצמי בתוך וואן עם עוד 10 אנשים, נהג תאילנדי ו 9 רוסים. כמו בארץ, אתה יוצא לזרזר על החוף איתך הדייגים הטובים ביותר מייד אין ראשא.

הנסיעה לנמל בפוקט קצרה ומסתבר שיש עוד וואן ואנחנו 20 דייגים אבל יוצאים בשתי סירות אז זה סביר. מהר מאוד אני מבין שהיחס השתנה מ 1 ישראלי ו 9 רוסים עכשיו היחס הוא 1 ישראלי ו 19 רוסים... יוצאים לדוג

למה לכתוב כשאפשר לצרף סרטון

הנה 7 שעות ב 7 דקות

עוד יום על החוף

השייט נדחה ביום אולי כי אין מספיק משתתפים או כמו שהם טוענים תנאי הים לא טובים, לא משנה נדחה. מה עושים? נלך להתפנן על החוף וניקח את החכה איתי אולי נדוג קצת.

היעד, חוף קמאלה 5 קמ צפונית לחוף פטונג שמש שמיים קוקוסים וים מדהים. יאללה על הקטנוע יוצאים לדרך.

הגעתי לחוף, אכן כמו שהבטיחו חוף מדהים, לא בטוח שמתאים לדייג אבל להעביר פה כמה שעות, פששששש, בכיף.

מיץ קוקוס, שייק מנגו, שחייה טובה נמנום בצל ולקחתי את החכה. לא ממש אופטימי לגבי דייג אבל מה זה משנה אני כבר פה. 

שוב מתחיל עם פופר וכמו שחשבתי, כלום. אבל למה לקלקל הנה ווידאו נחמד שצילמתי על החוף

מחר שייט,

חוף גן עדן

כ 15 קמ דרומית לחוף פטונג ועדיין בתחומי המפרץ המקסים הזה שוכן חוף שנקרא חוף גן עדן. שיחה עם המקומיים שראו בחוף פלאן (זר) עם חכה ביד הביאה אותי לנסות את החוף הזה.

יצאתי בבוקר מוקדם רכוב על הקטנוע ששכרתי יום קודם. נסיעה של עשרים דקות במהירות צב רכוב על חילזון בפיתולים החדים על קו החוף הצוקי והגעתי. חוף מסודר עם חול לבן בין צוקים שחורים גבוהים. העמדתי את הקטנוע והתחלתי לצעוד לחוף כשמקומי לבוש מדים ביקש ממני לשלם כניסה. טוב 100 בהאט, כ 12 שקלים בשביל לדוג בגן עדן זה סביר בהחלט, שילמתי.

התיישבתי על כסא סמוך לחוף ויחד איתי שני מקומיים שהתפלאו למראה הפלאן שבמקום לחגוג בפאב או במסז בא לדוג. קישקשנו קצת למדתי שדייג אומרים טוק-פלא בתאית ואבל זה לא הסוף כי דייג של דיונונים בתאית זה טוק- מנג. וזה מסתבך אבל מה זה משנה טוק זה דייג והשם של החיה שאתה מטרגט. ישבת לקשקש ולסדר את הציוד והמקומיים הסבירו לי איפה כדאי לדוג. סיימתי והודתי להם והתחלתי לנוע לכיוון אחת הנקודות המומלצות. הגעתי לנקודה תוך דילוג על סלעי המצוק והתמקמתי במקום שנוח לעמוד בו ועשה רושם בטוח.

התחלתי לזרוק פופר וזה נראה שיש תנועה, רדיפות ותקיפות של דגים סביב 300 עד 500 גרם לא נתפס למרות כמה נעילות והשתחררות קרוב לבסיס הריפ, אבל כיף.

החוף כאן ריפי וסלעי מאוד עם עומקים משתנים בין 60 סמ ל 4-5 מטר נראה כמו גן עדן ללוקוסים ושוכני סלעים ונקיקים ובחצי שעה הראשונה הים היה שקט. עברתי לפלאפל והשניים הראשונים נשארו בסלעים אחרי 5-6 זריקות. עברתי לסילקונים ושוב הדג המעצבן שמוריד זנבות התחיל לעבוד, אולי אבונפחא אולי תוכי, לך תדע.

כחצי שעה בתוך הדיג כולי מבסוט מהמקום המדהים הזה השמש התכסתה ברגע בעננים אפורים כהים ונעשה חשוך, רוח חזקה התחילה לנשוב בשנייה והים החל גלי. לא הספקתי להגיד גק רובינזון וגשם מבול התחיל לרדת. חשבתי שזה יהיה חצי שעה כמו כל הזמן אבל הגשם הלך והתחזק ואחרי חצי שעה רטוב כמו דג החלטתי ללכת לחפש מחסה. כמה דילוגים בין הסלעים והגעתי חזרה לחוף המסודר. ישבתי תחת סככה וחיכיתי עד יעבור זעם. נרדמתי לשעה וקמתי ושוב נרדמתי וקמתי והמבול לא מפסיק. אחרי שלוש שעות ראיתי שהים הפך עכור ובוצי והחלטתי להתקפל. ניצלתי הפוגה קלה בעוצמת הגשם כדי להתחיל את הדרך חזרה רק שלא לקחתי בחשבון את ההצפות בדרך שהגשם גרם להן. שלוש שעות של גשם מבול הציפו את כל הכבישים בדרך והשלוליות באגני הניקוז הגיעו לכמעט מטר. לקח לי לחזור כמעט שעתיים כולל הרמת הקטנוע על טנדר כדי לחצות אגם בדרך.

לא נורא, מחר יום חדש. ומחר אני יוצא לקרוז דייג עם חברת סומאיי.

סגרתי את היום עם פתאי ושייק מנגו משובח ולמרות שעד הערב לא פסק הגשם, נקווה שמחר יהיה דייג טוב בסירה.

במקום טיול שהתקלקל, דייג בפוקט

אחרי תקופה ארוכה שלא נגעתי במצלמה החלטתי לצאת לטייל במינמאר ולצלם טבע בתולי ואנשים. ארזתי את עצמי לתוך תיק של 8 קילו ותיק מצלמה של 8.5 קילו, ניצלתי את נקודות הטיסה שעמדו לרשותי וטסתי לבנגקוק. משם אחרי יומיים של שיטוט בבנגקוק תפסתי טיסה לינגון בירת מינמאר (לשעבר) והתמקמתי בגסטהאוס בקרבת מרכז העיר. שלושה ימים לתוך הטיול, שהתחיל לא רע בכלל, חשתי ברע התעלפתי מספר פעמים עד שהחלטתי בהתייעצות עם רופא אליל מקומי ורופא של חברת הביטוח לטוס חזרה לבנגקוק לקבלת טיפול רפואי. את תולדות הטיול שהתקלקל תוכלו לקרוא כאן

ובכול אופן אחרי טיפול אינטנסיבי בבית החולים בבנגקוק שכלל תרופות אנטיביוטיות במינון לבהמות טיבטיות עמדה בפני החלטה, לחזור לארץ או להשאר כאן ליתרת התקופה ולמצוא מה לעשות. התייעצות קצרה עם הבית ומילה טובה מאשתי היקרה ורכשתי כרטיס אוטובוס לפוקט. במקום לצלם, נלך לדוג ולהתפנן על החוף קצת.

הנסיעה באוטובוס לפוקט אומנם קצת יותר זולה מטיסה אבל ארכה בסהכ 21 שעות עם המתנות ארוכות בכל מיני נקודות בשעות לא סבירות אבל הגעתי בסוף. לקחתי מלון טוב בשורה השלישית מהים במחיר של גסטהאוס בבורמה והלכתי לישון 24 שעות. כשקמתי הדבר הראשון שעשיתי זה לקפוץ לחנות דייג מקומית ולרכוש סט אולטרה לייט קטן וזול ומספר דמויים מתאימים.

בחוף פטונג ישנה חנות דייג קטנה ונפלאה שנקראת נאנאי פישינג. יש בה הכל וממש בזול. המחירים נעים בין שליש לעשירית מחיר מאשר בארץ אבל את המותגים הנוצצים לא מוכרים פה. יש הרבה ייצור מקומי (תוצרת תאילנד) יש מלא ייצור קוריאני איכותי ולא מעט זבל סיני.

רכשתי מקל אולטרה באורך 1.80 קוריאני משקלי זריקה 2-8 ב 70 ש״ח בערך. רולר של שימנו (סונורה 1000) ב 100 ש״ח בערך ומספר דמויים במחירים שנעים בין 5 ל 20 ש״ח. אגב מחירים, אריזות של סנאפ סוויבל (מה שנקרא סביבון עם סיכה) שנמכרות בארץ ב 15-20 ש״ח כאן עולות שקל אחד בלבד...

טוב, יש הכל, יוצאים לדוג.

דייג הראשון עשיתי מבסיס גשר במפגש בין נחל שזורם פה והים. חוף חולי עם זרימה אבל ללא גלים וקצף. התחלתי עבודה עם פופר קטן 65 ואחרי כמה זריקות מרדף יפה בלי נעילה, זה היה נראה משהו גדול. המשכתי עם הפופר ללא הצלחה משמעותית ועברתי למינואים קטנים שגם עליהם לא קיבלתי נעילות אבל כמה תקיפות טובות היו. עברתי לסיליקון ג׳יג, זה ממש כמו ג׳יג קטן במשקל 7 גרם עם חיבור עליון בדומה ל וויב אבל מצופה סיליקון עם זנב מתנפנף. כאן כבר דברים התחילו לזוז. מהזריקה הראשונה התחלתי להרגיש תקיפות חזקות ובחלק מהתקיפות הדמוי חזר ללא זנב ממש חיתוך נקי של הזנב. החלפתי דמוי ושוב חזר בלי הזנב עד שבאחת המכות ננעל. המקל הקטן והמצוקמק תפס קיפול עד המים הייתי בטוח שעוד רגע הוא נשבר. הרולר עם קלאצ סגור כמעט לגמרי משחרר חוט. מה זה לעזאזל, מה ננעל? עבודה של 3-4 דקות הביאה אליי אבונפחא במשקל של מעל 2 קילו. קיללתי אותו אבל שמחתי שלפחות יש אקשיין. שחררתי וסגרתי את היום. בדרך עצרתי בחנות דייג כדי להשלים את כל הזנבות החסרים.

הגעתי לכאן כדי לדוג ואני רוצה לקחת קרוז, שייט של דייג עם סירה לנסות לתפוס את המפלצות שהים פה מציע, מארלין, גי טי, דוראדו, סנאפר, לוקוסים מטורפים, טונות וכו... נקפוץ לסוכנות תיירות נראה מה הם מציעים. שמעתי על חברה שנקראת סומאי שמציעה קרוזים כאלה, ננסה לסגור משהו כזה למחר אולי מחרתיים.